ג' הינה עובדת מסורה זה חמש שנים בתפקיד מנהלתי בחברה גדולה. לפני כחצי שנה, התקדם המנהל האישי שלה בסולם הדרגות הארגוני, ועבר למטה החברה. ג' הייתה בטוחה כי גם תחת המנהל החדש, תשמור היא על יחסי עבודה והערכה מצוינים כפי שהיה עם המנהל הקודם.

 

כבר בישיבה העבודה הראשונה שנעכרה בנוכחות המנהל החדש, הבינה ג' כי היא צפויה להתבדות. המנהל, דיבר בכריזמטיות בפני כלל עובדי המחלקה וציין כי "רוח המפקד" השתנתה, דרש מהעובדים להתייעל עוד טרם הכיר כל אחד ואחד מהם, ציין כי תהיה "אפס סבלנות" לעובדים לא יעילים, וכי הנהלת החברה נתנה לו את כל הפריווילגיה הדרושה "לנער" את המחלקה. בסיום הפגישה, הטיל המנהל החדש שורה של משימות על כל עובד, בלוחות זמנים בלתי אפשריים, תוך ציון נהלים חדשים שיחולו מעתה במחלקה – כמו החובה לעדכן חודש וחצי מראש על יום חופש, הצורך לדאוג למחליף בימי מחלה, ועוד.

 

ג', הקפידה למלא אחר דרישות המנהל החדש, בצורה מיטבית מבחינתה, אך אז החלה ג' להיקרא חדשות לבקרים לשיחות אצל המנהל, בהן ציין בפניה ולעיתים בפני עובדים נוספים כי עבודתה ירודה, אינה מספקת וכי היא אינה עומדת בקצב המשימות. לקינוח ציין, כי ייתכן שהכל קשור בהיעדרותה הרבה "מדי" מהעבודה לטיפול בבנה החולה, "גם אם הסיבות מוצדקות".

 

ג', שהינה אם יחידנית המגדלת שלושה ילדים בגפה ממשכורתה, החלה לשקוע בדיכאון קשה, והקשיים בעבודה השפיעו עד מהרה גם על תפקודה האישי, על הזוגיות החדשה שניסתה לרקום, ואף על מצבה הבריאותי.

 

כך, בין רגע, ההגעה לעבודה הפכה מבחינתה מחוויה חיובית לסיוט מתמשך, בו היא סופרת את השעות עד לרגע בו תוכל לברוח "מהתופת", מאימת המנהל המתעלל, שכל מעבר שלו במסדרון, או כל קריאה לחדרו, מקפיאים את דמה.

 

ג', למרבה הצער, לא לבד. הנתונים על כמות הישראלים החווים התעמרות בעבודה הינם מדאיגים, מדאיגים אפילו מאוד: אחד מכל שלושה ישראלים יחווה התעמרות בעבודה בצורה ובחומרה כזאת או אחרת, מי מיומו הראשון בעבודה ומי לאחר תקופה מסוימת בנסיבות בהן מתחלף המנהל הממונה. הניסיון מלמד כי אין פרופיל ייחודי לעובד העשוי ליפול קרבן להתעמרות, ואין חסינים מפניה. משרה בכירה והשכלה אינם תעודת ביטוח מפני התעמרות, וזאת קיימת בהחלט גם בדרגים בכירים.

 

מהי התעמרות בעבודה?

 

התעמרות בעבודה הוא מונח כולל, משפטי וסוציאלי, שניתן להתנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג. התנהגות זאת יכולה ללבוש מספר דרכים וצורות, החל מהצורה הפשוטה ביותר כגון – צעקות, השפלות ואיומים, וכלה בדרכים "מתוחכמות" יותר שבבסיסן ניתן לעבוד יחס מתעמר כגון – מתן משימות משפילות, מתן משימות שאינן הולמות את כישוריו, ביקורת יתר על העובד (בכלל או לעומת עובדים אחרים), התנהגות דקדקנית עמו, האשמות שווא, פגיעה במעמדו, הטלת משימות שאינן חופפות את שעות עבודתו, התעלמות מהעובד ובידודו החברתי, ועוד.

 

על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, התעמרות בעבודה מתגבשת, כאשר אין המדובר בהתנהגויות חד פעמיות, אלא בהתנהגויות חוזרות ונשנות, באופן היוצר לעבוד סביבת עבודה עונית ומשפילה.

 

הכלים המשפטיים להתמודד עם מעסיק מתעמר

 

בשנת 2015, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015. למרבה הצער, הצעה זאת לא קודמה לקריאות נוספות ולא הבשילה לחקיקה מחייבת.

 

יחד עם זאת, בתי הדין לעבודה, אשר לפתחם רובצים מקרים שונים ומורכבים של התעמרויות בעבודה, פיתחו כלים פסיקתיים להתמודדות עם רעה חולה זאת: בשורה ארוכה של פסקי דין, קבעו בתי הדין, כי התעמרות בעבודה יכולה להיחשב "כהרעת תנאים", באופן המזכה את העובד בפיצויי פיטורין אף אם התפטר. בנוסף, מצאו בתי הדין דרך לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד שעבר התעמרות בעבודה, מכח עילות נזיקיות כלליות ועקרונות תום הלב החלים באופן מוגבר במשפט העבודה. פיצויים אלו, כתלות בחומרת ההתעמרות מחד, ומשך הזמן שלה מאידך, יכולים להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים.

 

מלבד אלו, במקרים המתאימים, בהם ההתעמרות נעשתה באמצעות השפלת העובד וכינויו בכינויי גנאי שונים, כמו גם הוצאת דיבתו אל מול עובדים נוספים, ניתן לשקול הגשת תביעת לשון הרע כנגד המעסיק.

 

בכל אופן, אף עובד אינו נדרש להשלים עם התעמרות בעבודה מצד מעסיקו או מנהלו, בין אם מדובר באפיזודות חולפות, ובין אם מדובר בהתעללות שיטתית וממושכת.

 

בחזרה ל-ג': לאחר שליחת מכתב התראה מפורט להנהלת החברה, המגולל את סיפורה הקשה וההתעמרות אותה חוותה, בליווי שלל דוגמאות ואסמכתאות, זומן המנהל לשיחת בירור, שבסיומה הוחלט תחילה על העברתו לאלתר מתפקיד ניהולי, ובהמשך על סיום העסקתו בחברה.

 

במקרים בהם המתעמר הוא הבעלים של מקום העבודה, פתרון של פנייה לממונים אינו ישים מטבע הדברים, ובמקרה זה יש לפנות לשקול התפטרות מהעבודה והגשת תביעה בגין ההתעמרות כאמור לבית הדין לעבודה.

 

התעמרות ונכות מעבודה

 

במקרים קיצוניים, יכולה התעמרות בעבודה, לרוב ממושכת, לגרום לליקויים בריאותיים שונים – נפשיים ופיזיולוגיים כאחד. במקרים אלו, שבהם אין להקל ראש, יש לשקול פנייה לביטוח הלאומי, מגובה במסמכים מתאימים וחוות דעת רפואית, לצרוך הגשת תביעה לנכות מעבודה – לצד הגשת תביעה כנגד המעסיק המתעמר בבית הדין לעבודה.

 

 

מאת: עוה"ד דוד רבי, שותף מייסד וראש מחלקת ליטיגציה ומשפט עבודה בפירמת עורכי הדין מצנר, גולדשטיין רבי – MGR. 

 


עודכן ב: 01/04/2019