יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, הורה לפתוח כנגד רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו, חקירה בגין חשד לביצוע עבירות של "הסתה לגזענות".
יש לכם שאלה?
היועמ"ש עוקב זה מכבר אחר פעילותו של הרב אליהו, ולטענתו יש חשד של ממש לביצוע עבירות הסתה בהתבסס על התבטאויות שונות המיוחסות לרב בכלי התקשורת. בהתבטאויות אלה, סבור היועמ"ש, יש כדי הסתה לגזענות כנגד הציבור הערבי בישראל.
בין השאר החקירה אמורה לעמוד על "מכתב הרבנים", מכתב אשר הוצא על ידי הרב אליהו ביחד עם 50 רבנים נוספים, ובו טענו החתומים מטה כי אין להשכיר או למכור דירות למי שאינו יהודי. היועמ"ש הורה לאנשי משרדו לבחון את קיומם או העדרם של היבטים משמעתיים ו\או פליליים העולים מהתבטאויותיו של הרב.
מהי הסתה לגזענות?
הסתה לגזענות הינה למעשה ניסיון לשכנע אדם או קבוצה לבצע מעשים שליליים, על פי רוב בדרך של פשע, כנגד קבוצה מסוימת מתוך מטרות גזעניות. לעיתים, שידול למעשי גזענות עוסק בהסתת אדם בודד, ואילו "הסתה" מהווה אפוא ניסיון להניע לפעולה קבוצת אנשים. החוק הפלילי בישראל מכיר גם בעבירת השידול וגם בעבירת ההסתה כעבירות פליליות.
הסתה לגזענות מוצאת ביטוי בסעיף 144ב' לחוק העונשין הקובע כי הסתה לגזענות הינה פרסום דבר במטרה להסית להשפלה, רדיפה, גילוי איבה, ביזוי, אלימות או עוינות, או גרימת כעסים כלפי חלקים של האוכלוסייה או מגזרים, וזאת בשל השתייכות למוצא לאומי, צבע עור, השתייכות למוצא אתני. יש לציין כי החוק קובע סייג כי במידה והדברים נאמרים כציטוט מספרי תפילה או דת, או במסגרת פולחן דתי, לא מדובר בהסתה כל אימת שהנאמר אינו נועד להסית לאלימות ולביצוע מעשים. סוגיות הקשורות בהסתה בישראל עולות פעמים רבות לדיון ציבורי. להלן מספר דוגמאות למקרים מפורסמים בהם ההסתה הונחה לפתחן של הערכאות המשפטיות.
תנועת כ"ך – הוצאה מחוץ לחוק
בשנת 1971 הקים הרב מאיר כהנא את תנועת כך, תנועה אשר החזיקה בדעות ניציות בכל הנוגע לתפיסות החברתיות והפוליטיות בישראל. מספר פעמים ניסתה התנועה להיבחר לכנסת אך במשך שלוש מערכות בחירות רצופות לא עלה בידה לעבור את אחוז החסימה. לפני הבחירות לכנסת ה-11, ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפסול את הרשימה אך עתירתה של התנועה לבג"צ ביטלה את רוע הגזרה. התנועה זכתה במנדט אחד והרב כהנא כיהן הפך לחבר כנסת.
לאחר כניסתה של התנועה לכנסת, שונה חוק יסוד: הכנסת בשנת 1985 ונקבע כי מפלגות בעלות אופי גזעני לא יוכלו להגיש מועמדותן לכנסת. שלוש שנים לאחר מכן, נפסלה תנועת כ"ך מכוח הוראה זו (וזאת לאחר שמצעה קרא, בין השאר, להגביל נישואים מעורבים בישראל). בג"צ אישר את הפסילה לאור התיקון לחוק יסוד: הכנסת.
ב"כ של כהנא טען בבג"צ כי קיימת סתירה בסעיף המאפשר את פסילת רשימתו של מרשו, וזאת משום שסעיף זה אוסר מחד על רשימות לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ומאידך אוסר על הסתה לגזענות. בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו מוצא סתירה באמור. נקבע כי קיומה של מדינת ישראל, בתור מדינתו של העם היהודי, איננה שוללת את אופייה הדמוקרטי של המדינה ושניהם יכולים "להתקיים בהרמוניה מלאה".
חברות בתנועה ניאו נאצית
בנובמבר האחרון ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר דינו של צעיר אשר הורשע במסגרת עסקת טיעון בחברות בקבוצה בעלת אידיאולוגיה ניאו-נאצית. הנאשם במקרה זה הודה כי במשך שנתיים חבר לצעירים נוספים לביצוע פעילות ניאו נאצית לרבות הסתה לגזענות. החבורה קיימה מפגשים שונים בהם נטו הצעירים לשתות לשוכרה, לשוחח אודות האידיאולוגיה הנאצית ולצלם עצמם מצטלמים במועל יד.
מעשיהם של הנאשם וחבריו לא הסתיימו במפגשים "חברתיים" אלו. הקבוצה הייתה יוצאת לרחובות תל אביב על מנת לתקוף עוברי אורח ממוצא לאומי אתני-אסייאתי, יהודים, עובדים זרים, אנשים כהי עור ועוד. את התקיפות הנאשמים היו מצלמים ומפיצים באתרי אינטרנט בעלי תכנים ואופי ניאו-נאצים, ובאתר Youtube.
בית המשפט הביע מורת רוח של ממש מהתיאור אשר הונח לפניו אשר כלל לא פחות משמונה אישומים קשים בגין אלימות וגזענות. בפסק הדין נכתב כי מדינת ישראל, אשר הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לאחר 2000 שנים בהם העם היהודי היה נתון לפוגרומים ורדיפות, אינה יכולה להרשות לעצמה נוכחות ניאו-נאצית חמורה כזו בקרבה. השופטת, יהודית אמסטרדם, כתבה בפסק הדין – "גילויי אלימות על רקע תורת הגזע בתחומי מדינת ישראל המתחדשת - מעוררים פלצות ופוערים מחדש את פצעיהם של ניצולי השואה אשר נחשפים לאירועים אלו ברדיו ובטלוויזיה". במסגרת הסדר הטיעון, בית המשפט גזר על הנאשם 69 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו, ושנה מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
ארגון הפגנות נגד כוחות הביטחון – הסתה לגזענות
הסתה לגזענות יכולה לערב פוליטיקה ולאומיות בדרך העולה כדי עילה להגשת כתב אישום. ההפגנות בכפר הפלשתינאי בילעין הפכו בשנים האחרונות למקום מפגש של פעילי שמאל ופלשתינאים המציגים מחאות שונות כנגד מדיניות ישראל בכלל, ובכפר בילעין בפרט. הפגנות אלה הופכות לא אחת למפגן של אלימות אשר במהלכו נזרקים אבנים וחפצים שונים על כוחות הביטחון, ואלה בתגובה עושים שימוש באמצעים לפיזור הפגנות.
כנגד פלשתינאי תושב הכפר, אשר היה חבר ב"וועדת הגדר", הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שלושה אישומים וביניהם הסתה. עבירת ההסתה יוחסה לנאשם בגין פעמים רבות בהם הוא אסף את אנשי הכפר בימי שישי, חילק להם דגלים וקרא להם לפתוח בתהלוכה המונית לכיוון גדר ההפרדה. מטרתו של הנאשם, לפי כתב האישום הייתה "להפר את הסדר במקום, ליידות אבנים לעבר כוחות הביטחון, להסית את ההמון לפגוע בכוחות הביטחון, לשדל את ההמון להפר את הסדר, ולחלק את ההמון לשתי קבוצות כאשר אחת מהן תיידה אבנים על כוחות הביטחון והשנייה תחתוך את הגדרות שהוצבו במקום". כמו כן, נטען כי הנאשם תיאר בעצמו קריאות לעבר ההמונים "תצטרפו אלינו, תתקפו אותם, תשליכו לעברם, תתקדמו". באחת ההפגנות נצפה הנאשם כאשר הוא מחזיק את תמונתו של אדם שנהרג במהלך ההתפרעויות וכן חתיכת ברזל אשר מטרתה היה למנוע מכוחות הביטחון להתיז לעברו מים.
בית המשפט הרשיע את הנאשם וקבע כי התבטאויותיו והתנהגותו של האחרון גיבשו את ההסתברות לפגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבור, וזאת ברמה הגבוהה ביותר. כמו כן, נקבע כי לא הייתה מחלוקת שהנאשם ניסה להשפיע על דעת הקהל, ואף קרא להפרות סדר ופגיעה באנשי כוחות הביטחון באופן ישיר. "הנאשם ארגן את הנוכחים, חילק אותם לקבוצות אשר אחת מהן נועדה ליידות אבנים, הסית את הנוכחים בהפגנות וקרא להם לתקוף את החיילים, להתקדם ולהשליך לעברם אבנים. נראה כי אין צורך להכביר מילים אודות הפוטנציאל לפגיעה בסדר הציבורי הטמון במעשים אלה", נכתב בפסק הדין.
.JPG)
