עובדים ומעבידים רבים אינם מודעים למכלול הזכויות והחובות המתגבשות עקב פיטוריו של עובד ממקום עבודתו. מטבע הדברים, חוסר מודעות זה פוגע יותר בעובד, שכן, הוא נושא הזכויות בדרך-כלל. יתרה מזאת, לא אחת קורה כי המעביד המפטר מנצל את חוסר מודעותו של העובד המפוטר ומטעה אותו במפורש על-ידי מסירת מידע כוזב בדבר זכויותיו.
במאמר זה אציג בקליפת אגוז את הזכויות והחובות הכלליות אשר נובעות מאקט הפיטורים.
הזכות לשימוע
נפוצה סברה לפיה עובד זכאי לשימוע טרם פיטוריו אך ורק אם עובד הוא במגזר הציבורי. סברה זו הינה סברה מוטעית, שכן, זכות השימוע חלה גם לזכותם של עובדים מהמגזר הפרטי.
בניגוד לפרקטיקות רווחות, שימוע איננו מתמצה בזימון העובד למשרדו של הבוס ומתן הודעה בדבר פיטוריו, אלא שדיני השימוע קובעים שיש להקנות לעובד הזדמנות נאותה גם להשמיע את טענותיו טרם הפגיעה במקור פרנסתו, ולאפשר לו לנסות לשכנע את המעביד לחזור בו מרוע הגזרה.
עוד חשוב לציין בהקשר זה כי כלל אין חשיבות לשאלות: כיצד התנהג העובד ואילו דברים עשה אשר הובילו את מעסיקו לרצות לפטרו – את הזכות להשמיע טענותיו, חייב המעסיק להקנות לו ויהי מה.
היה ופוטר העובד מבלי שניתנה לו הזכות לשימוע, יחשבו פיטוריו לפיטורים בלתי חוקיים, ויקנו לו את הזכות לתבוע מאת מעסיקו פיצוי כספי בגין היעדר השימוע.
הזכות להודעה מוקדמת טרם פיטורים
ככלל, ובנפרד מזכותו של העובד לשימוע, שומה על מעביד אשר חפץ לפטר את עובדו למסור לו הודעה בכתב קודם לכן, ולאפשר לעובד להמשיך ולעבוד כרגיל החל ממועד מתן ההודעה המוקדמת ועד ליום שבו ייכנסו פיטוריו לתוקפם. באופן שכזה, יכול העובד להסתגל לרעיון פיטוריו ביתר קלות, ואף יש בידו לחפש אחר עבודה חילופית ובכך לצמצם את הסיכוי שייוותר נטול תעסוקה לאחר פיטוריו.
תקופת ההודעה המוקדמת משתנה באופן הדרגתי בהתאם לוותק של העובד המפוטר ועשויה להגיע עד לחודש ימים. אולם, במידה שהמעביד אינו חפץ בשירותיו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וברצונו לפטרו לאלתר, רשאי הוא שלא למסור לעובד הודעה מוקדמת ובתמורה לכך – לשלם לעובד פיצוי בגובה השכר שהיה מרוויח בתקופת העבודה שעליה ויתר המעביד.
לא אחתום פרק זה לפני שאציין כי, בניגוד לדעה הרווחת לפיה חובת ההודעה המוקדמת חלה על המעביד בלבד, מחיל החוק את החובה האמורה באופן הדדי גם על ציבור העובדים. מכאן, כי ככלל, גם עובד החפץ להתפטר ממקום עבודתו חב במסירת הודעה מוקדמת למעבידו טרם התפטרותו, ואם לא עשה כן, מוקנית למעביד הזכות לתבוע ממנו פיצוי בסכום השווה לשכר שהיה העובד מרוויח בתקופת ההודעה המוקדמת.
הזכות לפיצויי פיטורים
ככלל, זכותו של העובד לקבל פיצויי פיטורים מתגבשת רק לאחר שעבד שנה אחת רצופה במקום העבודה שממנו פוטר או אצל המעביד שפיטר אותו. יחד עם זאת, המחוקק הישראלי היה עירני דיו לאפשרות המעסיק להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים על-ידי פיטורי העובד תקופה קצרה לפני שתמלא שנה לעבודתו, וקבע בחוק כי במקרה שבו נעשו הפיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה – חזקה שנעשו מתוך כוונה להתחמק מתשלום הפיצוי.
חשוב לציין כי לא רק אקט הפיטורים עשוי להקים לעובד את הזכות לקבל פיצויי פיטורים, ובנסיבות מסוימות, אף התפטרותו של העובד תטיל על המעביד חובה לשלם לו פיצויי פיטורים.
כך, למשל, במקרים של התפטרות בגין מצב בריאותי חמור של בן-משפחתו של העובד, התפטרות לשם טיפול בתינוק או התפטרות בשל מעבר מגורים. נוסף על אלו, זכאי עובד לפיצויי פיטורים אם התפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו – סיטואציה הידועה ומוכרת בציבור הרחב כ"הרעת תנאים".
הרעת תנאי העבודה נבחנת בבחינה אובייקטיבית של מכלול נסיבות ההתפטרות, והיא עשויה ללבוש צורות שונות, כגון: הפחתה בהיקף עבודתו של העובד; אי-תשלום זכויות סוציאליות כדמי חופשה, שעות נוספות או דמי הבראה; ואף חילופי מעבידים באותו מקום עבודה.
היה שפוטר העובד או התפטר בנסיבות שלפיהן דין ההתפטרות כדין פיטורים, זכאי הוא לפיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. עם זאת, יתכנו מקרים שבהם תישלל זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים, בשל נסיבות המצדיקות את שלילתם. כך, למשל, כאשר גנב העובד מאת מעסיקו. ואולם, לא במהרה יפסוק בית הדין לעבודה כי ראוי לשלול מאת העובד את זכותו לפיצויי פיטורים, שכן, הדין הישראלי רואה באקט הפיטורים – כשלעצמו – סנקציה קשה דיה.
הזכות שלא להיות מפוטר
בדרך כלל, נתונה למעביד הפררוגטיבה לפטר את עובדיו. אולם, ישנן נסיבות שבהן הפעלת סמכות זו תוביל לכך שהפיטורים יחשבו כפיטורים בלתי חוקיים, המקנים למפוטר זכות לתבוע מאת המעביד המפטר פיצוי כספי בגינם (בנפרד מפיצויי הפיטורים עליהם עמדתי לעיל).
כך, למשל, כאשר נעשו הפיטורים ללא מתן הזכות לשימוע; כאשר המפוטרת הינה אישה בהיריון; כאשר הפיטורים כרוכים בהפליה על בסיס גזע, דת או מין; ועוד.
לסיכום – על מנת לרכך את החוויה הבלתי-נעימה של הפיטורים, מקנה הדין הישראלי זכויות לא מעטות לעובד המפוטר, וגם לעובד העומד בפני פיטורים. אולם, היות שעובדים רבים אינם מודעים לדינים הרלוונטיים, מפסידים הם זכויות מהותיות ובעלות ערך כלכלי לא מבוטל.
לפיכך, כדאי ורצוי להיוועץ בעורך-דין מיד עם היוודע לעובד על הכוונה לפטרו, ואף לאחר הפיטורים אין זה מאוחר לבדוק בעין מקצועית אם כל הזכויות אכן נתמלאו ושולמו כדין.
עודכן ב: 15/07/2015
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
(1).png)
