במידה והיו עדים לתאונה, יש לקחת את פרטיהם- שם, מס’ ת.ז, כתובת וטלפון ולהשתדל לצלם את מקום התאונה.


מיד לאחר קרות התאונה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי הולם במוסד רפואי מוכר. חשוב מאד לפרט בפני הגורם המטפל את נסיבות התאונה. כן יש לפרט את הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל ולציין שהתאונה התרחשה בזמן העבודה.


חשוב לשמור העתק מכל התיעוד הרפואי וקבלות על ההוצאות השונות שהוציא הנפגע בקשר עם הפגיעה. בנוסף, חשוב לשמור על תוצאות בדיקות כמו בדיקת CT, בדיקת US , צילומי רנטגן וכו’.


מיד לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני יש לפנות למעסיק ולהחתימו על טופס ב.ל 250 בו ממלאים את פרטי המעסיק, פרטי העובד ופרטי הפגיעה.

 

תביעה כנגד המוסד לביטוח הלאומי לאחר תאונת עבודה


המוסד לביטוח לאומי מפצה נפגעי תאונות עבודה בגין שני נזקים: הפסדי ההשתכרות בתקופת אי הכושר ופיצוי בגין הנכות שנגרמה כתוצאה מתאונת העבודה.

 

התביעה מול המוסד לביטוח לאומי מתחלקת ל- 2 שלבים:

 

תביעה לקבלת דמי פגיעה: מוגשת על גבי טופס מיוחד ובה תובעים את הפסדי שכרו של הנפגע בין 90 הימים הראשונים בהם היה באי כושר מעבודה בעקבות התאונה ולא קיבל שכר. בהתאם לחוק, נפגע זכאי לקבל עד 70% משכרו בגין פגיעה בעבודה, וזאת בהתאם לאישורים רפואיים שימציא (תעודות רפואיות לנפגעים בעבודה).


תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה: לאחר הגשת תביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש תביעה נפרדת לקביעת דרגת נכות מעבודה. גם תביעה זו מוגשת על גבי טופס מיוחד אליו מצורפים כל המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה.


לאחר שהתביעה מתקבלת במשרדי המוסד לביטוח לאומי, הנפגע מוזמן לוועדה רפואית שקובעת את נכותו, ועל סמך קביעה זו נקבע אופן התשלום:

 

א. במקרים בהם הנכות היא בין 9%- 19%- הנפגע יקבל מענק חד פעמי.


ב. במקרים בהם נקבעה נכות של 20% ומעלה- התובע יקבל קצבת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי.

 

על קביעתה של הוועדה הרפואית ניתן לערער בשני שלבים:


בשלב הראשון מגישים ערעור על קביעת הוועדה הרפואית הראשונה אשר נידון בפני וועדה רפואית לעררים אשר מורכבת, בדרך כלל, משלושה רופאים. רופאי הוועדה הרפואית לעררים יבדקו את הנפגע ויעיינו בתיעוד הרפואי ולאחר מכן יחליטו האם לקבל או לדחות את הערעור.

 

בשלב השני ניתן לערר על החלטות הוועדה הרפואית לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערר לבית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש רק במקרים בהם עולה חשד לטעות משפטית כגון התעלמות מחלק מן התיעוד הרפואי, נימוק חסר ביחס למסקנות הוועדה וכו’.

 

תקנה 15 – נכות תפקודית


מטרתה של תקנה 15 היא לקבוע נכות תפקודית, הבדיל מנכות רפואית. תקנה זו נועדה להקל על הנפגעים ולהגדיל את אחוזי הנכות להם זכאי הנפגע ככל שאחוזי הנכות הרפואית אינם משקפים את נכותו התפקודית של הנפגע.


תקנה 15 מחייבת את הוועדה הרפואית להתחשב בנתונים האישיים של הנפגע הספציפי ובמידת השפעותיה של דרגת הנכות הרפואית שנפסקה לו.


לצורך הפעלת תקנה זו יש צורך בראיות שמצביעות על ירידה בשכרו של הנפגע לאחר התאונה.


לאחר הפעלת התקנה נכותו של הנפגע יכולה לעלות בעוד מחצית מהנכות הרפואית שנקבעה.


תקנה 15 תופעל רק במקרים בהם נקבעה לנפגע נכות צמיתה מתאונה.


חשוב לשים לב כי על פי החוק, לא ניתן לעבור את שיעור הנכות של 20% בעזרת הפעלת תקנה 15.

 

תקנה 36 – החמרת מצב


לעיתים, במרוצת השנים, מחמירה הבעיה הרפואית ממנה סובלים נפגעי עבודה ונכותם עולה כך שנכותם כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית אינה משקפת עוד את מצבם.


לכן, לנפגע שהגיש תביעה לקביעת דרגת נכות זכות להגיש בכל חצי שנה תביעה להחמרת מצב שמביאה לבדיקה חוזרת ע”י וועדה רפואית ראשונה.


בכדי להגיש תביעה בגין החמרת מצב, על הנפגע להיבדק על ידי רופא שהוסמך לשם כך בקופת חולים. הרופא המוסמך ייתן לנפגע תעודה רפואית ממנה ניתן ללמוד על מהות ההחמרה במצבו של הנפגע ותעודה זו יש להגיש יחד עם טופס מיוחד. לאחר הגשת הטפסים לביטוח הלאומי יזומן הנפגע לדיון מחדש בפני הוועדה הרפואית.


הליך זה מתחיל מאותה הנקודה בה מתחיל הליך רגיל, קרי תחילה וועדה רפואית מדרג ראשון ולאחר מכן דרג שני ולבסוף, במידת הצורך, בית הדין האזורי לעבודה.

 

האם ניתן לתבוע רק את המוסד לביטוח לאומי?


ברוב המקרים הפיצוי לו זכאי הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי אינו מכסה את מלוא הנזק. אי לכך, ניתן ורצוי להגיש תביעת נזיקין גם כנגד חברת הביטוח.

 

במקרה תאונה בסביבת מקום העבודה:

 

ניתן להגיש תביעת נזיקין גם כנגד חברת הביטוח של המעסיק וכך לקבל את הפיצוי המקסימאלי. דוגמאות נפוצות לרשלנות מעביד: לא דאג לסביבת עבודה תקינה ובטיחותית, לא דאג לספק לעובדיו ציוד מגן ואביזרים הדרושים להם לצורך ביצוע העבודה, לא דאג למתן הדרכה מספקת וכו’. כיום, מעסיקים רבים מבטחים עצמם בפוליסות חבות מעבידים המקנות להם כיסוי והגנה מפני תביעות רשלנות המוגשות כנגדם על ידי עובדיהם.


במקרה תאונה בדרך אל או מהעבודה:

 

ניתן לתבוע את החברה המבטחת את רכבכם, במסגרת ביטוח מקיף או צד ג’.

 

בנוסף, ניתן להגיש תביעה גם במסגרת ביטוח פרטי של העובד- בפוליסות שונות כגון פוליסת ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, או כל פוליסה אחרת המכסה את המקרה ואת הנזק אשר ארע בגינו.

 

האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד. 

 


עודכן ב: 11/01/2023