פרשנות מקילה - רף האכיפה לנהיגה בשכרות צריך להיות מעל ריכוז של 290 מ"ג

זה כמספר חודשים אוכפת משטרת ישראל את עבירת הנהיגה בשכרות בהתאם לחוות דעת מטעם המדינה בתיק הידוע בעניין מלכה עוזרי שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים אשתקד.

את חוות הדעת ערך פרופ' שלמה אלמוג (ד"ר דאז) בתמצית המלצתה קבעה כי רף האכיפה לעניין השכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כאשר דרגת אכיפה זו כוללת את שולי הביטחון הנדרשים בשל החשש לאי דיוק המדידה, את הסטייה בריכוז בלוני הכיול, ואת החשש כי החיישן האלקטרו כימי מדד תוצאה נמוכה שלא נרשמה בפלט הינשוף.

המחלוקת בפסק דין חדשני זה, נסבה סביב הריכוז ה"אסור"? האם יש לראות כטענת משטרת ישראל את הריכוז של 290 מ"ג כאסור או כטענת הנהג שיש לראות מעל כמות זו כנהיגה בשכרות, קרי מ – 291 מ"ג. כב' השופט בנג'ו עשה הקבלה ללשון התקנה (169א) לדידו יש לקרוא את התקנה כעת בטרם שינה מחוקק המשנה את לשונה כך : ״ריכוז אלכוהול בגוף״ - ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1) 240 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

(2) ...."

לכן מכיוון שהוראות התקנה קובעות כי רק נהג שבאוויר הנשוף שלו ימצא ריכוז אלכוהול מעל "המידה הקובעת" (כעת לאחר פס"ד עוזרי – 290 מק"ג) יחשב שיכור (זאת אומרת, 291 מק"ג ומעלה). חיזוק לפרשנות זו נמצא בתקנות רבות אשר חוקקו בתקנות התעבורה לדוגמא: "מהירות מותרת עד 90 קמ"ש", "איסור חנייה לרכב שרוחבו מעל 2.50 מטר", "לא יסיע נהג נוסעים ממספר העולה על...". כמו כן, ניתן לבסס פירוש סביר זה עפ"י הקבוע בהוראת סעיף 34כא לחוק העונשין להלן לשונו : "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".

אי לכך, זיכה השופט את הנהג מעבירת הנהיגה בשכרות וגם מנהיגה תחת השפעת אלכוהול מאחר שיש לאמץ את הפרשנות המקלה עם הנאשם (הנהג) שנמצא בגופו ריכוז של 290 מ"ג לליטר אוויר נשוף – כמידה מותרת! [תת"ע 4292-04-11 מדינת ישראל נ' חזוט].

לכן אם נתפסת נוהג בשכרות ואתה עתיד להיפסל מנהלית ע"י קצין משטרה ומאוחר יותר ע"י בית המשפט, מומלץ להיוועץ עם עו"ד לענייני תעבורה שמתמחה בתחום, ייתכן מאוד כי יימצא פגמים בהליך הבדיקה לאכיפת עבירת הנהיגה בשכרות, בין היתר בדוחות הפעולה ובמזכרים שערכו השוטרים בשטח ויצליח להביא לזיכוייך או לכל הפחות להקלה משמעותית בעונש.

* כותב המאמר – עו"ד דורון ויגלר הינו בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן וחבר מן המניין בוועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין, עוסק מזה שנים בתחום התעבורה.