לא יודע איך להתייחס לאיך שפיטרו אותי

שלום,
הייתי עובד של חברת תקשורת ידועה.
החברה שלחו אותי לפרוייקט תוכנה באחד מבסיסי צה"ל. משכורת קיבלתי מהחברה.
אחרי 6 חודשים בצבא היה לי איזה ויכוח עם קצינה ממונה. בעקבות הויכוח הקצינה התלוננה למפקד שלה. התקיימה שיחה משולשת שבה "קיבלתי על הראש". עוד באותו ערב הודיעו לי ששלחו מכתב לחברה על חוסר שביעות רצון מהתפקוד ומההתנהגות.

אחרי חודש נוסף התרחש ויכוח נוסף עם אזרח שגם עובד איתי בפרוייקט. עקב הויכוח האזרח התלונן עלי בפני הקצין והקצינה. בעקבות זאת הם שלחו עוד מכתב והפעם הם ציינו, לטענת האחראי בחברה, שאם לא יתרחש "שינוי קיצוני" אזי אני אגמור שם. זה היה לפני פסח. נקראתי ערב פסח בבהילות למטה החברה שם דיברתי עם המנהל שאמר לי שהם קיבלו מכתב עם תלונות קשות.
איך שחזרתי מחופשת פסח הזמינו אותי למשרד של הקצין, שהודיע לי בנוכחות הקצינה שהייתה נרגשת מאוד, שעלי לעזוב מייד את המשרד ולהשאיר את אישורי הכניסה לבסיס.
הקצין סיפק הסבר לבקשה שלו:
1> אי עמידה בלוחות זמנים.
2> אי קבלת מרות של עובד אחר שהינו אזרח עובד מיקור חוץ וקיבל קצת יותר כוח וסמכות (לא משהו רסמי, יותר הצהרה כללית)מאותו קצין.

שתי הטענות הן מופרכות לחלוטין.
אומנם היה עיכוב בלוחות זמנים אך בפרוש אי אפשר לתלות אותן בי.

אומנם היה ויכוח ואי הסכמה ביני לבין אותו עובד, אך מעולם לא סירבתי לבקשה מפורשת לבצע משהו. מעולם לא איימתי או קיללתי או כל אלימות מילולית שהיא. פשוט עמדתי על שלי והחזקתי בדעה שונה.

נעניתי לבקשה ופיניתי את המשרד באופן מיידי והחזרתי את האישורים.
אין לי עם מי לדבר בצבא.

למחרת הגעתי למטה החברה. המנהל הביע שאט נפש על הדרך שבה סולקתי מהצבא ואמר שהוא ינסה לשנות ההחלטה. הוא גם כינה את הקצינה בפני "ילדה קטנה" והבין שהיא עומדת מאחורי הברוטליות של אותו קצין ושמדובר בנקמנות וקטנוניות שהתחברו לקינאה וצרות עין ורשעות של האזרח.

בתום השיחה הוא מסר לי מכתב פיטורין, שעליו חתום סמנכ"ל פתרונות לעסקים, בן אדם שלא החלפתי איתו ולו מילה אחת מעולם. המכתב כלל שורה אחת :מודים לך על תרומתך ובהצלחה בהמשך הדרך".

קיבלתי חודש משכורת בלי לעבוד.
קיבלתי פיצויי פיטורין.

המילים "פיטורין" ו"שימוע" לא נשמעו בשום שלב. ולמרות המתח שהיה לא יכולתי לשער בבוקרו של אותו יום, שאמצא עצמי ללא עבודה בצהרי אותו יום. פשוט זרקו אותי. בלי יכולת להתגונן. ובעוד חודש יש לי מילואים, תרגיל, ואני לא יודע אם אני אצליח ללבוש מדים.

אפשר ככה להתייחס לבן אדם שעובד 190-200 שעות בחודש? זה חוקי?

אכן החברה הייתה אמורה לזמן אותך לשימוע על מנת ליתן לך את האפשרות לטעון את טיענוייך.

האם שולמו לך שעות נוספות?

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד אורטל עמר 055-4532821

האם החברה תוכל לטעון שניתן להתייחס לשתי השיחות שהיו בעקבות שני המכתבים מהלקוח כסוג של שימוע?

זומנתי לשיחות אלו מבלי שמטרתן הוגדרה מלכתחילה בצורה כלשהי, ותוכנן התגלה לי רק בשיחה עצמה שהיתה ללא חומר כתוב וללא נושאים מוגדרים מראש.

לגבי השעות הנוספות היו כמה עניינים:
בהתחלה החוזה הגדיר שעות נוספות גלובליות.

לאחר שהחברה ראתה שאני מרשה לעצמי לעבוד "רק" 9 שעות ביום, היא החליטה לתמרץ את העבודה באמצעות שעות נוספות רגילות בתעריף של 125% שעתיים ראשונות ו-150% בשעה השלישית. הם לא הסתירו את הכוונה שברצונם שאני אעבוד יותר שעות. הם רצו כמה שיותר כסף, וברור שזה לא תמיד עולה בקנה אחד עם תפוקה יותר טובה ושירות יותר טוב ללקוח...

מצד שני היה לחץ מהצבא לא לחרוג מ-180 שעות בחודש. ופעם הקצין סירב לחתום על דו"ח שעות העבודה אם אני לא אתקן את דוח השעות כך שאבדתי כ-15 שעות נוספות באותו חודש.

החברה לא התנדבה להשלים לי את אותן שעות וציפתה שאספוג את אותן שעות ולא אקבל עליהן גמול.