שלום רב . אנחנו קבוצה של עובדים בשירות הציבורי ( עובדי מדינה בחוזה אישי) הבודה שלנו יחודית שדורשת נסיעות כמעט מידי יום ביומו מהבית לסניפים בתוך המחוז ואף מחוצה לו לשם מתן שירות לכל עובד יש בסיס אם שזה מקום העבודה הקבוע שלו אבל לפחות 12 עד 20 פעמים בחודש הוא מנוייד כאמור לסנפים נוספים. בחוזה העבודה נקבע תשלום של 80% זמן ביטול עבור זמן הנסיעות שמחושב על פי תחבורה ציבורית כך למשל עובד שגר באשדוד ובסיס האם שלו באשדוד ונשלח לירושלים מדווח על 4 שעות נסיעה ( 2 הלוך 2 חזור ) ועוד 9 שעות עבודה בפועל ובנוסך שעה או שעתיים נוספות לפי הצורך. השאלה שלי אם המעסיק הכיר בזמן הנסיעה אפילו באופן חלקי 80% מערך השעה בפועל זה כאילו הכיר בשעת עבודה ? אם התשובה חיובית האם ניתן לעסיק אותנו מעל 12 שעות כולל זמן הנסיעות ? כמו כן בתקשי"ר שירות המדינה כתוב במפורש שביטול זמן לא חל על עובדי מדינה האם בעקבות עקרון חוקיות המינהל המעביד שזה המדינה לא יכול להחיל זאת עלינו בחוזה אישי ? תודה מראש על התשובת אנו בודקים אפשרות כקבוצה לבדוק הגנה על הזכיות שלנו.
מאוד הייתי ממליצה שתקבלו ייעוץ משפטי מעמיק אשר יבחן את הסיטואציה שתוארה לעיל. זמן הנסיעה לעבודה וממנה אינו נחשב לזמן עבודה בעוד ששעות נוספות הן כן זמן עבודה. לכן ב[להבנתי מותר למדינה להעסיק אתכם עד 12 שעות - מחוץ לזמן הנסיעה לעבודה וממנה. עם זאת איני משנה מהמלצתי לקבלת ייעוץ.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
רוזנר ושות, משרד עו״ד
053-7105230
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
