נחל צין 44 , מודיעין (אזור המרכז)
עו"ד אביאל שמעוני בעל נסיון רב שנים בדיני אינטרנט, קניין רוחני, משפט וטכנולוגיה.
עו"ד אביאל שמעוני, בעל ניסיון בדיני אינטרנט וקניין רוחני, עם רקע בינלאומי. עו"ד שמעוני מייצג בקביעות יוצרי תוכן ודיגיטל, משפיענים, יזמים, לקוחות פרטיים, מוזיאונים ובעלי עסקים בתביעות קניין רוחני ברשת ומחוצה לה, בסכסוכי בעלות על שמות מתחם (דומיינים) בפני WIPO ובהסכמי שיתופי פעולה בין יוצרי תוכן לחברות פרסום. בנוסף, הוא מעניק ליווי וייעוץ בהקמת אתרים וחנויות אי-קומרס, בניסוח תקנונים, תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, לצד הטמעת רגולציה בתחום הגנת הפרטיות ומאגרי מידע באינטרנט.
בין היתר, עו"ד אביאל שמעוני עוסק בליטיגציה אזרחית בתחום האינטרנט, בדגש על תביעות Cross-Border IP נגד ענקיות טכנולוגיה, בעילות של חסימת חשבונות עסקיים ופרטיים, פגיעה בנכסים דיגיטליים, תביעות לשון הרע ברשת וחשיפת פרטי חשבונות אנונימיים. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות מהקריה האקדמית אונו ובעל תואר שני (LL.M) מאוניברסיטת UCLA, שם זכה בפרס דיקן.
במהלך שהותו בארצות הברית עסק עו"ד שמעוני בקניין רוחני, בטכנולוגיה ובתעשיית הבידור בלוס אנג'לס, ושימש, בין היתר, כיועץ משפטי במוזיאון Skirball Cultural Center. עבודת המחקר שלו זכתה לפרסום בינלאומי ועסקה בסיכונים של שימוש בבינה מלאכותית לזכויות יוצרים.
עו"ד אביאל שמעוני הוא מגשר מוסמך ועוסק בפתרון סכסוכים בתחומי האינטרנט, הקניין הרוחני ותעשיית הבידור. בנוסף, הוא מלווה מוזיאונים, גלריות ומרכזי תרבות, כאשר משרדו מעניק שירות משפטי מקיף בעברית ובאנגלית.
שפות: עברית, אנגלית
קניין רוחני
דיני אינטרנט ורשתהמידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום, אני מפתח שירות לעסקים קטנים בישראל שמתמלל ומסכם שיחות של לקוחות העסק. העיבוד נעשה אצל ספקי ענן ו-AI בחו״ל, בארה״ב ובאירופה. על איזה בסיס בתקנות ההעברה לחו״ל אפשר להסתמך? האם מספיקים תנאי השימוש הסטנדרטיים של הספקים, או שצריך התחייבות חוזית נפרדת? והאם זה משתנה כשאני מעבד את המידע בשם העסק ולא כבעל המאגר? תודה.
מנעה לפנייתך - העברת מידע לחו"ל וספקי ענן ו-AI
היי אסף, ראשית הנך נדרש התייחסות פרטנית במסמכי התאגדות אתר/פלטפורמה. בנוסף, ראוי כי המערכת שלך לא תעשה שימוש במודלים חינמיים אלא מאובטחים. ראוי לבחון את התקן בטיחות והגנת סייבר של החברות שאתה עובד איתם.
שלום, אני מפתח מערכת מענה אוטומטי לעסקים קטנים. אנחנו שוקלים שהמערכת תשלח ללקוח של העסק, בשם העסק, קישור לדף תשלום של חברת סליקה חיצונית ומורשית. אנחנו לא מחזיקים כסף, לא רואים פרטי כרטיס ולא מבצעים את החיוב. האם פעילות כזו עלולה להיחשב "שירות תשלום" או "ייזום תשלום" לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ולחייב רישיון? תודה.
מענה לפנייתך - האם קישור לתשלום דורש רישיון שירותי תשלום
חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום נוגע לחברות שעוסקות בביצוע תשלומים, סליקה וכיוצ"ב. במידה ואתה שולח קישור לדף תשלום של סליקה חיצונית, חברת הסליקה היא זו שצריכה להחזיק את הרישיון ולא זה ששלח את הקישור. אם החוק היה חל על כל אדם שמפעיל חנות אי קומרס או פלטפורמה עם מנויים או חיובים בתשלום היה צריך להחזיק זה לא היה אפשרי ברמה הפרקטית. לכן, החובות מוטלות על חברות הסליקה כי הן אלה שמחזיקות את הכספים.
יש לי קורס אונליין עם 22 שיעורים שאני מוכר באתר שלי. לפני שבוע לקוחה סיפרה לי שכל הקורס מוצע בקבוצת טלגרם עם אלפי חברים, בקישור להורדה חינמית. יש לי צילומי מסך מהקבוצה, ואין דרך לדעת מי הראשון שהעלה את הקבצים. איך אפשר לגרום להסרת הקורס מקבוצת טלגרם כשהמנהל לא ידוע?
יואב - הפצת קורס בטלגרם
היי יואב, צר לי לשמוע. יש מספר דרכים למנוע את ההפצה, לאתר את בעל הקבוצה, לתבוע ישירות את המפיצים מתוך עמוד הטלגרם או לנסות ולהביא להשבתת הקבוצה (פעולה יותר מורכבת). בדרך כלל בטלגרם, עדיף ולנסות לאתר את המפיצים עצמם. יש צורך להגיש בקשה לבית המשפט לחשיפת פרטי זהות וכך נוכל גלות מי עומד מאחורי הקבוצה ולתבוע אותו.
שלום רב, אני ובעלי מנהלים עסק לבניית אתרים וקידום אורגני בגוגל. במסגרת פעילותנו העסקית שלחנו מייל אישי וחד־פעמי לבעל אתר עסקי, לאחר שעיינו באתר שלו והתאמנו את תוכן הפנייה לתחום פעילותו. **להלן נוסח המייל המקורי שנשלח:** "שלום, שמי נתנאל, ואני מנהל את SGO. אנחנו בונים אתרים לעסקים ומקדמים אותם בגוגל. נכנסתי היום לאתר שלכם ורציתי לפנות אליכם ישירות. אני חושב שאתר שבנוי נכון יכול להביא לכם יותר פניות מגוגל, מלקוחות שכבר מחפשים בדיוק את מה שאתם עושים. במוסדות לימוד מה שמייצר הרשמות זה עמוד לכל תוכנית עם תאריכי פתיחה ברורים וטופס הרשמה קצר. אם זה מעניין אתכם, אשמח לקבוע שיחה קצרה של רבע שעה, בזמן שנוח לכם. אראה לכם כמה אתרים שבנינו ומה הם עשו לעסקים שלהם, ותגידו לי אם זה מתאים לכם. אפשר פשוט להשיב למייל הזה, ואחזור אליכם בהקדם. תודה ויום טוב, נתנאל" **לאחר שליחת המייל**, הנמען השיב בדרישת פיצוי של 750 ₪ בטענה להפרת חוק הספאם. חשוב להדגיש כי מדובר בפנייה אישית, ממוקדת וחד־פעמית לבית עסק, ולא בשליחת הודעות חוזרות. בעקבות תגובתו, לא נשלחו אליו פניות נוספות. **אשמח להתייחסותכם לשלוש שאלות:** 1. האם המייל המקורי מהווה הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת, אף שמדובר בפנייה אישית וחד־פעמית לבית עסק? 2. האם ניתן לראות בפנייה בקשה לקבלת הסכמה להצעה עסקית, או שמדובר בפרסומת האסורה ללא הסכמה מראש? 3. האם קיימת הצדקה משפטית לדרישת הפיצוי בסך 750 ₪, והאם במקרה כזה מומלץ להתפשר או לדחות את הדרישה? אשמח גם להבהרה כיצד ניתן לפנות באופן חוקי לעסקים במייל ראשוני כדי לבקש את הסכמתם לקבלת הצעה מקצועית. תודה רבה מראש על העזרה!
מענה לפנייתך - האם פנייה להצעת שירות הינה ספאם
היי ליטל,
לטעמי אין בפנייה יחידה להצעת עבודה, או מתן שירות להוות הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת. כאשר נשלחה הודעה ספציפית ולא כללית, כזו המציעה הצעקה עסקית חד פעמית, קשה לי להאמין שבית המשפט יטיל עליכם חובה מכוח חוק התקשורת. חשוב יהיה לפנות לייעוץ משפטי בטרם שליחת הודעות עסקיות שכן יש לעשות את הדבר בצורה נכונה וברורה. פנו למשרדנו לתיאום פגישת ייעוץ בנושא.
