רח' מוטה גור 9, (פארק אולימפיה, בנין B, קומה 3) , פתח תקווה (אזור המרכז)
משרד עוסק בייצוג אנשי כוחות הבטחון (צה"ל, משטרה, שב"כ, שב"ס וכו`), המבקשים הכרה כנכי מערכת הבטחון וביצוג נכים בוועדות רפואיות, מחוזיות ועליונות.
משרד עו"ד צדקוני סיון הוקם בשנת 1992 ומתמקצע בייצוג את אנשי כוחות הביטחון המבקשים הכרה כנכי מערכת הביטחון וביניהם צה"ל, המשטרה, שב"כ, שירות בתי הסוהר ועוד, אל מול הגופים הרלוונטיים.
כמו כן, המשרד עוסק בייצוג נכים בוועדות רפואיות וכן בבתי המשפט השונים.
במשרד עו"ד צדקוני – סיון מטפלים אף בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי בנושאים כגון: פגיעות בעבודה, פגיעות איבה, ונכות כללית.
במשרד מועסקים, מלבד השותפים עו"ד צדקוני ועו"ד סיון, שלושה עורכי דין נוספים אשר עוסקים בתחומים שונים וביניהם; בתחום הפלילי, האזרחי מסחרי נזיקין ועוד.
עורך הדין צדקוני ועורכת הדין סיון הינם בעל ניסיון משפטי רב, שצברו תוך עבודתם כפרקליטים בפרקליטות מחוז תל אביב, שם ייצגו את משרד הביטחון בערכאות השונות לפי חוק הנכים.
אודות שותפי משרד עורכי הדין תמר סיון:
עורך הדין עודד צדקוני: בעל תואר ראשון במשפטים LLB מאוניברסיטת תל אביב, וכן חבר בלשכת עוה"ד משנת 1987. עו"ד צדקוני הינו בוגר של השתלמויות מקצועיות רבות בנושא רפואה למשפטנים, שניתנו על ידי לשכת עוה"ד וכן על ידי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
עורכת הדין תמר סיון: סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים LLB בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, והינה חברה בלשכת עורכי הדין משנת 1989. עו"ד סיון אף היא הינה בוגרת של השתלמויות בנושא רפואה למשפטנים של לשכת עוה"ד וכן של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א.
המשרד שם דגש על ערכים כמו מקצועיות, אמינות, שירותי וייחס אישי.
שפות: עברית
משרד הביטחוןהמידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב, אני גמלאי של שירות בתי הסוהר (16 שנות שירות). הגשתי בקשה להכרה ב-PTSD עקב אירועים מבצעיים (איומים על חיי משפחתי ושריפות בבתי סוהר). ברשותי תיעוד רפואי רשמי ממרכז לבריאות הנפש (באר יעקב) משנת 2018 המאבחן PTSD עם כל האלמנטים (חודרנות, עוררות והימנעות) ומקשר זאת מפורשות לשירות בשב"ס. למרות זאת, הבקשה נמצאת בסטטוס `בדיקה` באגף השיקום כבר זמן רב מאוד ללא כל התקדמות או מענה, דבר שמונע ממני טיפול תרופתי וסיוע בסיסי. שאלתי: 1. האם ישנו פרק זמן מקסימלי בחוק/בנוהל לקבלת החלטה מרגע הגשת כל המסמכים? 2. אילו כלים משפטיים קיימים כדי לאלץ את קצין התגמולים לתת החלטה בתיק שבו קיימת אבחנה רפואית ברורה כבר מ-2018? בתודה מראש.
עיכוב במתן החלטה
ירון שלום,
לא כתבת כמה זמן חלף מאז הגשת התביעה לצערנו לחמת חרבות ברזל גרמה לנפגעים רבים ועקב כך לעומס גדול באגף השיקום.
קצין התגמולים אמור להוציא החלטה תוך תשעה חודשים לאחר שהתובע מילא שני תנאים:
(1) מסר מסמכים וראיות אחרות שדרש קצין התגמולים;
(2) התייצב לבדיקות.
אני מציעה לך לפנות אל קצין התגמולים ולברר האם חסר להם עוד מידע או תעוד ומהו. יתכן ותוכל לסייע בזרוז הטיפול.
אני מוכר כנכה צה"ל 35% על פגיעה אורתופדית ברגליים. יש לי זכאות לרכב רפואי. רציתי להבין איך זה עובד? אני מקבל מענק לרכישה עצמאית? אני חייב לרכוש את הדגם שהאגף קבע, או שאני יכול להוסיף כסף ולרכוש רכב גדול יותר? כל כמה שנים ניתן להחליף את הרכב?
רכב רפואי
מני שלום, אינך מחוייב לרכוש את הדגם היציג ואתה יכול לרכוש רכב גדול יותר אולם ההטבות ניתנות בהתאםל רכב היציג כך שיתכן תצטרך להוסיף כסף. ניתן להחליף את הרכב כל 3.5 שנים.
תוכל למצוא מידע מפורט באתר אגף השיקום.
https://shikum.mod.gov.il/transportation/medical-vehicle/terms
אני נכה צה"ל עקב פציעה בקרסול משנות ה-90. בגלל הפציעה אני סובל מצליעה קבועה והליכה לא מאוזנת כבר . התחילו כאבי גב תחתון ואובחנתי עם פריצות דיסק . האורתופד שלי טוען שהפגיעה בגב היא תוצאה של עומס לא תקין על עמוד השדרה בגלל הצליעה מהרגל. רציתי לדעת איך מגישים בקשה להכרה בנכות בגב?
נכות בגב עקב צליעה
ירדן שלום,
בקשה להכרה בנכות חדשה שנובעת מנכות מוכרת, נקראת בקשה לנכות מוסבת/ בקש לפי תקנה 9. יש אפשרות להגיש באון מקוון דרך האזור האישי או לשלוח פניה ללשכה ולהסביר את בקשתך. רצוי מאוד לצרף תעוד רפואי והמלצה מרופא מומחה לגבי הקשר בין שתי הנכויות.
אובחנתי עם בעיית גב כרונית מיד לאחר שירותי הצבאי. מהם הקריטריונים המרכזיים שקצין התגמולים בוחן כדי להכיר בין תנאי השירות למחלה, והאם ניתן להגיש תביעה גם אם המחלה הופיעה רק כמה חודשים לאחר השחרור?
קביעת קשר סיבתי
שאלה פשוטה אבל התשובה מורכבת..
יבדקו מה היו תנאי השירות שלך והאם מבחינה רפואית הם יכולים לגרום לבעיה הקיימת. כשמדובר בשינויים ניוונים קשה מאוד להוכיח קשר. כשמדובר בממצא בעל אופי חבלתי, והיתה חבלה מתאימה, הסיכוי טוב יותר. הופעת המחלה אחרי השחרור מקשה על קביעת קשר.
