חתמתי על חוזה מכירת בית בירושלים (המשותף לי ולעוד שני בני משפחה) יחד עם הקונה שהיה מעוניין לקנות. התמורה הייתה אמורה להינתן במספר תשלומים. הקונה שילם את התשלום הראשון בצק שלא היה בנקאי והוא חזר. הקונה הודיע
לעורך דין שייצג את שנינו שאינו יכול לשלם ושהוא לא מעוניין. לפי מה שכתוב בחוזה זוהי הפרה יסודית ומחייב אותו לשלם
פיצוי בסכום גבוה, קצת מעל 10% של ערך התמורה. בסופו של דבר העורך דין שלח לו מכתב רשום בו הודיע על ביטול
העיסקה ודרש ממנו לשלם את הפיצוי. העורך דין היה מיודד עם הקונה ולכן בטח בו לשלם בצק לא בנקאי.
היות שהקונה לא שילם את הפיצוי ואנו שוקלים לתבוע אותו, רציתי לשאול אם במקרים אלו שאמנם סכום הפיצוי היה מוסכם מראש והקונה חתם על החוזה, במידה ויגיע לבית משפט האם שופט בד"כ פוסק את כל הסכום או חלק קטן ממנו? סכום הפיצוי נראה
מאד גבוה ומאד לא משקף את הנזק שבאמת נגרם לנו וההפרה היתה בשלב מאד מוקדם של החוזה ולכן התביעה עלולה להיראות בעיני השופט כלא מוצדקת.
כמו כן, במידה וכן תובעים, האם יש מקום לשקול תביעה בסכום הרבה יותר צנוע כדי להימנע ממצב שהשופט יראה כמגוחך
תביעה בסכום כ"כ גבוה ולא יפסוק שום פיצוי, או האם כדאי ללכת על כל הסכום והשופט בכל מקרה יתקן אותו כלפי מטה
אם הוא ירצה, כראות עיניו.
תודה מראש