בערב שמחת תורה בשעה 14/30, שעת סגירת הקניון, הגעתי לחניון כדי לאסוף את בתי מעבודתה. כל מקומות החניה היו תפוסים. מכיוון שלא רציתי להפריע לתנועה נכנסתי לאחת משורת חניות הנכים שהייתה ריקה לחלוטין. לא התכוונתי לחנות רק להמתין לה ברכב. בשנייה שנכנסתי הופיע משום מקום אופנוע משטרתי ועמד בחניית הנכים הסמוכה, צפר בקולי קולת, פתחתי את החלון הוא אמר לי שאסור לי לחנות פה. השבתי שאיני חונה רק עצרתי לאסוף את בתי. הוא שוב חזר שאסור לי לחנות שאלתי אם גם לעמוד כאשר איני יוצאת מהרכב. ואז דרש את רישיון הנהיגה.מסרתי לו את רישיון הנהיגה ואמרתי – טוב אני יוצאת- הוא יצא עם האופנוע נסע מאחורי מכוניתי חסם את יציאתי ואז דרש את רישיון הרכב. מסרתי לו ושאלתי מדוע אינו מאפשר לי לצאת הוא לא השיב. רק לאחר שלקח את הרישיונות זז עם האופנוע ואפשר לי לצאת. חניתי במקום שהתפנה, יצאתי מרכבי ואמרתי אתה לא מתכוון לתת לי דו"ח והוא עמד על כך שייתן לי דוח למרות שכבר לא הייתי בחניית נכים ולמרות שהוא לא אפשר לי לצאת. ביקשתי לדבר אתו לא עזר דבר הוא היה נחוש לתת לי דוח. אמרתי כי אפנה לבית משפט הוא השיב כי אני יכולה לדבר עם האחראי שלו שנמצא בסמוך, ביקשתי שיחכה אך פתאום אמר כי האחראי אינו נמצא.
השוטר עיכב אותי במשך 20 דקות, חיפש בניירותיו ובאיזו חוברת חיפש במה להרשיע אותי. אחר כך הראה לי סעיף שכתוב בו – החנית את מכוניתך בחניית נכים, השבתי כי לא החניתי, אפילו לא דוממתי מנוע. הוא המשיך לחפש. גם בתי שהגיעה בינתיים, ועוד אדם ששאלו מדוע הוא מתעקש לתת לי דוח הוא השיב כי לא התכוון וכי רצה רק להזהיר, בתי שאלה מדוע חסם את יציאתי הוא השיב כי לא רצה לעמוד בעצמו בחניית נכים, הזכרתי לו כי בהתחלה כן עמד בחניית נכים בעצמו ורק יותר מאוחר החליט לחסום את יציאתי מהחנייה.
לבסוף לאחר 20 דקות עיכוב בהם התנהג בברוטליות ובשלב מסוים אף דרש ממני להיכנס לרכבי ללא כל סיבה רשם בדוח " העמדת את הרכב הנ"ל ליד תמרור 437 המסמן חניה לרכב נכה" בסעיפים כתב תקנה72(א)(16)סמל סעיף 5920 הערה: השוטר לא נראה שוטר באמת, צעיר עם שיער אסוף לקוקו, אולי מתנדב.
שאלה נוספת
האם קנס שקיבלתי לפני 9 חודשים על אי ציות לתמרור 501 יכול להשפיע על ההחלטה? ( רק עברנו לגור לאזור זה ועדיין לא מכירים את הכבישים)
