מבקש להתייעץ בכם האם יש מקום לבקש להישפט בגין דוח חנייה על חנייה עם 2 גלגלים על מדרכה (בנוסף הוסיף הפקח הערה שהמרווח שהושאר על המדרכה היה פחות מ- 1 מטר)
הוגש ערעור kעירייה על הדוח שנדחה ע"י העירייה בתוך כ- 10 דקות מרגע שליחת הבקשה..
לציין
מדובר על רחוב בילו בתל אביב, - רחוב צדדי וצר מאוד, שהחנייה מותרת בו רק בצד אחד של הרחוב.
בצד השני של הרחוב מותרת חנייה רק בקטע קצר של 16 מ"ר, מול אתר בנייה, וזאת בין השעות 15:00 עד 9:00 למחרת, ובמקום זה קיבלתי הדוח.
במקום זה שבו מותרת חנייה מספר שעות ביום, חייבים לחנות עם 2 גלגלים על המדרכה בכדי שלא לחסום את מעבר הרכבים ברחוב , הן רכבים הקטנים והצרים ביותר, ובטח ובטח חסימת מעבר למשאיות דוגמת משאית איסוף הזבל שעוברת ברחוב מוקדם בבוקר.
ולכן אי אפשר לחנות באזור המותר לחנייה, עם 4 גלגלים על הכביש, מבלי לעבור על תקנה מס' 6 (ג) (1) "לא יעמיד אדם ולא יחנה... באופן העלול להפריע או לעכב את התנועה" כך שחנייה על המדרכה עם 2 גלגלים היא כורח והכרח, וזאת בכדי לא לעצור תנועת כלי רכב בכביש. (מצ"ב תמונות) וכך נאלצתי לחנות גם אני.
מעבר לכך, האיסור על חנייה על המדרכה הנגזר מסעיף 6 (ד) מלווה בהקדמה האומרת ש" לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב... באחד המקומות המנויים להלן אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחר הוראה מהוראות חוק זה" כשבפירוש עמידה על המדרכה עם 2 גלגלים באה למלא את האמור בסעיף 6 (ג) (1) בהקשר לאי הפרעה לתנועה.
ולגבי ההערה בדוח על הותרת מעבר של "פחות ממטר". ברור שהפקח לא מדד בחושך בשעה 9 את המרווח שהושאר
והאזכור שראיתי בחוק העזר העירוני שמוזכר רוחב מעבר שיש להותיר בחנייה על מדרכה (במידה ומותרת) הוא סעיף 6(א) המחייב "השארת מרחק סביר להולכי רגל" מבלי לפרט מהו אותו "מרחק סביר", ומבלי להתייחס ל"מעבר של מטר".
השאלה – האם ניתן להתבסס על טיעון זה – תקנה 6 (ג) (1) בבקשה להישפט עם סיכוי לזכות? שהחניית רכבי עם 2 גלגלים על המדרכה הייתה הכרח בכדי שלא לפגוע ביכולת מעבר רכבים ברחוב, בכדי לעמוד בהנחיות חוק העזר המקומי, וזאת תוך השארת מעבר סביר להולכי רגל על המדרכה. (ההיתר הנוכחי לחנות, כפי שמופיע בשילוט מביא בהכרח את הנהגים לעבור על התקנות בדרך זו או אחרת (או חסימת התנועה, או עמידה על המדרכה עם שני גלגלים).
