שלום,
מתנהל מולי חקירת אל"מ,בת זוגי(הורים לילד קטן) כיום(ואני מקווה לא למשך זמן)העידה כנגדי שלל תלונות על אלימות כזו או אחרת,שקרים במהלך דיונים בבית משפט (בקשה לצוו הגנה),את רוב השקרים הצלחתי להוכיח באופן נחרץ באמצעות הקלטות וכן סתירות מובהקות וברורות בין תלונותיה השונות במשטרה,כול הסתירות הועלו במהלך החקירות על ידי ,ולתשומת לב החוקרת,
כול פרק זמן מסויים יש תלונה חדשה,בתלונה הלפני אחרונה שהוגשה וגם אותה הצלחתי להפריח נאמר לי ע"י קצין חקירות במשטרה כי אם התלונות ימשיכו או אני או היא נמצא את עצמנו במעצר.וכרגע נאסר עלינו לדבר מס ימים.
בתלונה הראשונה הורחקתי ל3 ימים בין התלונות לא ננקטו נגדי צעדים (התלונות נפרסו על מס' חודשים),אולם היום הוגשה תלונה נוספת הורחקתי ל 3 ימים אף על פי שכול תלונותיה מבוססות על שקרים מוכחים,ומשיחתי עם החוקרת התרשמתי שהיא גם מבינה את המצב אך היא לא מחליטה יש מעליה קצין שמקבל החלטות.
האם נכון לרשום מכתב מפורט עם כול השקרים בציון עובדות למפקד התחנה,ולהביע מורת רוח וחוסר אמון על תפקוד המשטרה בהפלייתי כגבר ,שאם לא ההיתי גבר לא ההיתי מורחק,מה גם שהעובדה שתלונות הסרק לא מפסיקות כנראה שהמשטרה מאפשרת זאת.ויש בכך פגיעה בכבודי וחירותי.
האם מכתב כזה יועיל לביטול צוו הרחקה ויעזור בהמשך בהתמודדות עם תלונות הסרק בכך שהמשטרה תנהג בהגינות ,אישתי לא מוכנה להליך של הידברות והליך הפירוד כנראה יהיה ארוך.
