הסדרי ראיה לילדה בת 4 -אבא שלא מגיע

הפרוד שלי לא מגיע לקחת את הילדה בזמניים שנקבע לו...בהסדרי ראיה. ומגיע רק פעם בשלושה שבועות. בשיחה טלפונית איתו ניסיתי להקליט אותו, אך, הוא כנראה שחושד..ואומר שאני ממציאה הכל והוא בא רגיל. מה אוכל לעשות בנושא??

אני אובדת עצות ומותשת כ"כ. הילדה מחכה לו בגן והוא מבטיח שיבוא ולא בא...
אנא הנחייתך..

שלום אפי,
באפשרותך להגיש בקשה ולטעון שמדובר בביזיון בית המשפט / בית הדין (מי שנתן את פסק הדין בעניינכם). את יכולה לבקש סנקציה של קנס בכל פעם שיש הפרה ואף לבקש החזר הכספים שהוצאת בעקבות ההפרה כגון בייביסטר. ייתכן שאת יכולה לבקש הגדלת מזונות במקרה שלך, צריך לבחון זאת בצורה פרטנית והפורום אינו המקום לכך. יש מקרים שמבקשים לשנות ולצמצם את הסדרי הראיה בכדי למזער האכזבה של הילדים אבל תלוי מה טובת הילד בכל מקרה לגופו.
פני ליעוץ אישי בכדי לבחון הדברים לעומק.
בהצלחה,
אתי שקד, עו״ד
מנהלת הפורום
משרד שקד פוליבודה לדיני משפחה  

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 055-4532729

אני לא מכיר את הסיפור אצלכם ואפשר שחלק מהדברים לא מדוברים עליכם.
נקרא עד הסוף, ואולי מתוך הדברים נבין מה גורם לאיש שמעדיף להתעלם מ"ילדים על הנייר", שהדבר היחיד בפועל שעומד מאחורי המילה "ילדיו" - הוא רק הכסף שאויבתו עושקתו מידי חודש בחודשו + כמה שעות בשבוע/שבועיים בהן - עבור אינטרס אישי וגם סחטני - מתירה לו המדוברת (האויבת, הסוחטת, הגוזלת, המנצלת, המשקרת, הנוקמת, המורדת, הממרידה, המעלילה, המתעללת, המתבכיינת) לראות את "ילדיו" בחלון ראווה, שבסופן שני הצדדים נפרדים בבכי כואב.
הנה 14 מהסיבות ההגיוניות למה גבר לא משלם משכורת חודשית למגרשת.
1. היא גוזלת ממני את הילדים לחזקתה. (או מחזקתנו לחזקתה)
2. היא גוזלת מהילדים את אביהם.
3. אם באמת יש למישהו בעייה בפרנסתם, שיחזיר לי אותם, ואותי להם, ואז אפרנסם.
4. מי שמחזיק בילדים אף בהסכמת כל הצדדים וכל שכן בכפייה, עליו לדאוג לפרנסתם מכספו.
5. אני רוצה לפרנס את ילדיי כשיש לי חזקה עליהם, בדיוק כמו שהצד השני חפץ בחזקתם.
6. בוודאי שאינני מחוייב לשלם את כל פרנסתם כאשר יש להם הורה נוסף.
7. אם אני מחוייב לשלם מפני שהם ילדיי, אני גם רוצה לגדלם אצלי מפני שהם ילדיי.
8. אני לא ביקשתי את הגירושין המיותרים. ומי שביקש, עליו לשלם על כך. ובוודאי כאשר הוא חוטף לעצמו את הילדים.
9. אין לי שום זכות לדעת מה ייעשה בכסף, ומנגד - אין שום חובה לאישה לדווח על כך, וגם אין עליה שום פיקוח.
10. האישה משתמשת בכסף או בחלקו לעצמה ובכך גונבת כספי הילדים. ולא די בכך שהיא גונבת מהבעל בשביל הילדים, אלא אף גונבת מהבעל לעצמה. ואף לטענתה שהוצאת כסף מהבעל לפרנסת הילדים איננה גניבה, הרי שלהשתמש בכסף לעצמה, אף לשיטתה זו גניבת כסף וגניבת דעת.
11. יש צד אחד שרק נותן ולא מקבל ויש צד שני שרק מקבל ולא נותן.
12. היא ממרידה את ילדיי כנגדי.
13. קבלת הילדים היא זכות ומתנה, ולא מקבלים מתנה על מתנה, ובוודאי לא על חטיפה.
14. תנאי והסדרי הראייה (שקבלת המזונות מותנית בהם) נקבעים ע"י האישה, וגם בזמנים שהיא עצמה סיכמה היא מקשה עלי את ראייתם. ומנגד, לבסוף כשאני מחליט לא לראותם אני נתבע על כך ונקרא "אב אכזר".
(כידוע: על פי חוק, גבר משלם גם אם נפל קורבן לגנבת זרע.
ועל פי פסק דין תקדימי, כשטוען הבעל שההיריון אינו ממנו ודורש לא לשלם משכורת חודשית לאישה, אינו יכול לבצע בדיקת רקמות - גם אם האישה מודה שנאפה עם גבר זר לפני הריונה).
ולתוספת הבנת העניין:
הנשים תמיד זורקות את סירחונן על ילדיהן:
קורעות את המשפחה על ילדיה - לטובת הילדים.
מרחיקות את אביהם מהבית - להגנת הילדים.
מונעות מהגרוש לראות את ילדיו - לשמירה על הילדים.
מחייבות את הגרוש לראות את ילדיו - למען הילדים.
גוזלות כסף חודשי - לפרנסת הילדים.
גוזלות את הדירה - למדור הילדים.
גוזלות את הילדים - לטובת הילדים.
ולפעמים גם מטביעות את הילדים בים - למען גורל הילדים (כפי שהסבירה אימא, לא מזמן. ובדיעבד מתברר מהסיפור הנ"ל שכשמדובר בזכר חסר ישע, אז מתגלה פרצופה של האישה האלימה והגיבורה על חלשים, מה שנמנע ממנה כשמדובר בזכר מבוגר וחזק ממנה פיזית).
האם לא הכל נובע מאותו שורש?

לסיכום: הילדים הם כלי סחר ושעשוע בידי האישה. היא מאוד רוצה שהגרוש יראה את הילדים והם אותו מהרבה סיבות. והיא גם תנצל את הסחר עד תום ותמיד תחכה לחיזורי הגרוש (רגשית, נקמנית וממונית): כשיבקש לראותם - היא תערים קשיים, וכשכבר יעדיף שלא לראותם, היא תרדוף אותו באכזריות עבור זה ואף תעשה על כך עוד קופה.
(נ.ב. "הילדה מחכה לו בגן והוא מבטיח..." - הוי כמה שהמשפט הזה מאפיין אישה. משפט שכולו בלשון הווה המצייר דבר החוזר ונשנה באופן תמידי וכאורח חיים. אם אני קצת מגזים, מדובר בילדה שכל יום מחדש מבטיחים לה והיא כל יום מחדש מחכה... כך מפתחים עלילות דמיוניות, ממש במקרה התפספסה המילה "חיכתה" "הבטיח". תרשי לי לנחש כמה פעמים זה קרה, אם בכלל... ושוב: תמיד בסוף נעזרים בילדים כדי להילחם באיש)
כפי שציינתי, אני לא מדבר באופן אישי. אשמח לשמוע מכל מאן דבעי התייחסות עניינית לגופם של דברים, תוך שימת לב מדויקת לכל הפרטים שהצגתי. תודה מראש!