אני עובדת מעל 30 שנה במערכת החינוך, (ילדים עם צרכים מיוחדים),נחשבת לעובדת מעולה (מעולם לא היו טענות על כך).ב10 שנים אחרונות התחלפה המנהלת ומאז חיי אינם חיים. היא מפורשות ביקשה שאעזוב את בית הספר. אני מפריעה לה בהיותי דעתנית, ולא ניתנת למניפולציות.
אז התחילו ניסיונות להקטנת ערכי, שקרים קטנים, הרעה בתנאים מכח תפקידה כמנהלת (למשל מותר למנהלת ליצור תחילת עבודה בשעה מאוחרת יותר מה שנקרא" חלון) וזה בשם צרכי המערכת נסיונות לערוך לי שימועים שלא צלחו ועוד כאלה (הסיפור כמובן מורכב יותר) .
אני אמנם עומדת איתנה מאד מול התוקפנות אבל אני חושבת שעייפתי מהמלחמות.
השאלה למה אני לא עוזבת את המערכת מורכבת.
כל ימי העבודה שלי מרוכזים שם ולצערי עזיבה משמעותה לחלק עצמי ל-2 בתי ספר (כלומר לעבוד עם 2 מנהלות, 2יועצות ,וכו')זה גם אומר שמ3 ימי עבודה מרוכזים אצטרך לעבוד 4 ימים, ובסה"כ זה מקום עבודה מקסים מבחינת הצוות והילדים.
אני זקוקה לפנסיה שלי מאד ולצערי גם ככה היא אינה גדולה.
לצערי גם הפיקוח הישיר משתף פעולה (הייתי אצל המפקחת שסירבה לשמוע על הבעיות הרחבות שקשורות לנקמנויות והרעות תנאים בשם החוק)
איני יכולה לעבוד בשקט בשל כך, אני כבר חולה ועייפה מכל זה,
האם יש דרך משפטית לעצור את ההתעללות הזו?
אשמח להצעתכם,והדרכתכם
קשה לעבוד בתחושה כזאת, ולכן רצוי שתפני לייעוץ משפטי.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד אורטל עמר 055-4532821
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
