דרך בלתי מוסרית לגרום לעובד לעזוב מרצונו?

מקרה שלנו קצת מסובך ואיננו יודעים אם בכלל הוא נכלל בסוגיית דיני עבודה.
אני מדברת על בעלי שהוא עובד בכיר בחברה גדולה מזה 12 שנים בה הוא מנהל צוות של 2 עובדים.
בעלי בתקופה האחרונה החל לשמוע שמועות על רצון לפטרו מהחברה וזאת על ידי ספק חיצוני שעובד עימו שטען שהמנהל הישיר של בעלי אמר לו לספק שעדיף שבעלי יעבור לשם ומשם יעבוד אצלהם (הספק הוא מאעכר שדרכו מגייסים עובדים )
עוד בעלי שמע מעובדת שכפופה תחתיו שהמנהל של בעלי אמר לה בתחילה שאלה שמועות ואכן היה משהו ואני מגן עליו וכ'ו.
בעלי לא נשאר אדיש ופנה לממונה עליו בקשר לעניין . המנהל הכחיש מכל וכל את המידע לפיו עומדים לפטרו.
היום בעלי שוב שמע מהעובדת המסורה כי המנהל שוב אמר לה בשיחה לשאלתה כי הכי טוב שבעלי יעזוב וילך לדרך אחרת.
לשאלתי: האם מותר למנהל לדבר עם הכפופים לבעלי אודותיו ואודות הרצון להעזיבו או לגרום לו לעזוב? וזאת אחרי הכחשות ? למה לא לדבר ישירות? האין זה פוגע בשמו הטוב? בניהולו? חתירה תחתיו?
מה המשמעות של העניין שבעלי פנה לשיחה והמנהל הכחיש אך בפועל פועל ליצירת שמועות על מנת שבעלי יעזוב מרצונו? האם מותר מבחינהת מוסר אירגוני?
אשמח לשמוע ממך ולשפוך אור על העניין הנ"ל . אולי אנחנו תמימים ומותר לכל ארגון לפעול ללא תרבות ארגונית . לנו אישית הנושא מאוד מעיק. - כמובן שבעלי כבר נמצא בתהליכים לעזיבה לעבודה חדשה. אבל העניין הזה כבר חודשיים גרם לנו בבית לא מעט מתח נפשי ועצבים רבים וכמובן עלבון
האם יש במקרה הזה התפטרות בדין מפוטר? מה אנו יכולים לדרוש? כיצד לנהוג?

השאלה ארוכה ומורכבת ואין מקומה בפורום זה. אני מציעה לכם להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום שיברר את כל הצריך ברור.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד אורטל עמר 055-4532821