אבי נפטר בחג הסוכות. על פי מנהגי האבלות השבעה נדתה בשבוע. על פי אותן הלכות אבלות נחשבתי "אונן" עד לתחילת השבעה. כאשר חזרתי לעבודה לאחר השבעה הודיעו לי כי רק שבעת ימי השבעה יחשבו להעדרות בשכר ואילו שבעת הימים שקדמו להם, שעל פי ההלכה הייתי אסור בישבת שבעה, עלי לרשמם כחופשה שנתית!
בעיני הדבר לא הגיוני ולא מוסרי. כיצד ניתן להחשיב את הימים שבעצם התאבלתי בתוך תוכי ועם בני משפחתי "חופשה שנתית". אודה על התייחסות דיני העבודה למצב כזה של "אונן". לציין כי אני עובד באותו מוסד מזה 32 שנים.
ימי אבל משולמים לכל המגזרים והעדות. לכל עדה מנהגי אבלות שונים ומספר ימי אבל אחר.
על פי צו ההרחבה וללא קשר למנהגים היחודיים משולמים לכל העדות ללא יוצא מהכלל שבעה ימי אבל בלבד.
לכן גם במקרה היחודי שלך עם כל הצער אינך זכאי לתשלום מעבר ל- 7 ימים הקבועים בצו, ונכון פעל המעביד שביקש לחייב אותך בימי חופשה על העדרותך.
החוק מכיר אך ורק בימי "השבעה" כימים עליהם הנך זכאי לשכר ללא ניצול ימי חופשה.
אכן, הנך צודק, זה נראה על פניו לא הגיוני, אך החוק יבש.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עודד פרץ ושות`, משרד עורכי דין 055-4532759
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
