שלום
אמי בת 56 הסובלת מבעיות שמיעה, יציבות, איזון ,הליכה מנודנדת ומצבה הנפשי הופך להיות "רגיש" והפכפך יותר ויותר בכל שנה שעוברת.
הסיפור:
אימא איתה עובדת בכירה בבנק פועלים , אבל בסוף יום העבודה תמיד הרגישה שמקומה לא שם וחיפשה משהו שיעניק לה הרגשה טובה וסיפוק בסוף יום העבודה.
כך מצאה עצמה מורה במוסד לאוטיסטים דבר שהיה אמור לספק לה סיפוק רב.
אך באחד מימים היא קיבלה מאחד הילדים מה שנקרא לפי דוח הרופא "סטירה רוסית" (שזה סטירה חזקה מאוד עם 2 ידים על של האוזנים).
הרופא רשם את המקרה וצפה לה ירידה בשמיעה ובאיזון.
אמא שלי שלא רצת לעבד את עבודת ולא מבינה גדולה במשפטים וזכויות לא עשתה כלום עם זה והמשיכה לעבוד עד שלא הצליחה לעבוד שם יותר ועברה לעבוד כמזכירה בבית ספר תיכון רגיל עד היום.
המקרה קרה לפני 8.5 -9 שנים, ההידרדרות הרצינית התחילה לפני 5 שנים ומשם אנחנו רק ממשיכים למטה.
לפני שנתיים כשאמא שלי הלכה לפגישה ב"זכותי" אמרו לה "חבל על הזמן תחזרי לעבוד"
האם באמת חבל על בזמן, האם חל חוק ההתישנות אחרי 7 שנים במקרה זה?
מה אפשר לעשות עכשיו?
תודה
רון
שלום רב,
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה - חשוב להבין כי בעצם מתן דמי פגיעה מכריז ביטוח לאומי כי הוא מכיר בתאונה כתאונת עבודה בגינה הנפגע רשאי לפנות לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו.
את התביעה לדמי פגיעה יש למסור למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מן היום שבו נעשה הנפגע לא מסוגל לעבוד. הגשת התביעה לאחר מועד זה עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה. בעניינה של אימך, נוכח הריחוק ממועד הפגיעה הרי שלא נראה כי קיים סיכוי גבוה, אם בכלל, לקבלת ההכרה והגמלה האמורה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
