תביעה על פגיעה נפשית - חוק התיישנות

שלום,
לפני 14 שנים בהיותי כבת 30 עברתי חרם בעבודה על ידי קבוצת בנות והאחראית עלי. החרם התבטא בהתבטאויות קשות כלפיי, קללות, דרישה לא לאכול בעמדת העבודה ביחד איתן, בידוד מכלל הבנות בעבודה (חלק אחד דרש מהחלק הנוסף שלא לדבר איתי) ועוד. יחס זה המשיך 8 חודשים בהם הייתי במצב נפשי ורגשי גרוע ביותר ואף נזקקתי לטיפול נפשי (פעם אחת ולא רציתי להמשיך כי התביישתי).
המצב היה ידוע לממונים עליי ולמרות בקשותיי החוזרות ונשנות כבר לאחר חודשיים של חרם לעבור לסניף אחר נעניתי בשלילה (לא רצו לוותר עלי במקום העבודה).
רק לאחר כ9 חודשים העבירו אותי.
מאז אותה תקופה התפתחה אצלי חרדה קשה שמלווה אותי שנים שמלווה בכל מיני תחושות/תופעות.
לאחרונה הרופאה המליצה לי ללכת לפסיכיאטר לקבלת שיחות ואבחון.
שאלתי היא, אם אאובחן כסובלת ממחלה נפשית כתוצאה ממה שעברתי, האם אני יכולה לתבוע תביעת נזיקין את מקום עבודתי? (יש בידי מסמכים שמוכיחים את ההתעללות שעברתי ואת הפניות להעברה ואת הסירוב לכך) או שמא איני יכולה כיוון שחוק ההתיישנות אינו מאפשר לי זאת.

היי רונית מצריך בחינה פרטנית מערכתית , למשל ראי סעיף,6,8,11 לחוק ההתיישנות גם לא ברור אם פנית למל"ל ענף נפגעי עבודה, נכות כללית.

( דעתי)
רק בריאות

אסף