לפני כחודש קיבלתי דואר רשום ובו דרישת תשלום דוח חניה מעיריית ת"א ובו מצויין שהחניתי את רכבי במקום שאסורה בו החניה,שם הרחוב לא היה מוכר לי ובדקתי במפה ואכן מעולם לא החניתי ברחוב זה,פניתי לעירייה והם טענו שכל עוד אין לי הוכחה אין לי מה לטעון ועלי לשלם את הדוח,כמעט השלמתי והתכוונתי לשלם עד שבמקרה כשחיפשתי במסמכיים רפואיים שמתי לב ולתדהמתי שבדיוק בתאריכים של העבירה הייתי מאושפזת בבי"ח ובעצם זאת הוכחה שלא ביצעתי את העבירה,הגשתי ערעור אך הוא נדחה בטענה שכל עוד זה הרכב על שמי אני אחראית לכל העבירות,ברצוני לציין שאיש מלבדי לא נוהג ברכב והרכב לא צולם,האם כדאי לי לבקש להישפט כי לא בא לי לשלם לחינם.
מאיה שלום,
יש לך טענת אליבי נפלאה.
אך עליך לזכור כי בעניינך חלה פקודת התעבורה הקובעת בסעיף 27ב את "חזקת הבעלות".
דהיינו אם את לא החזקת ברכב במועד הרלוונטי לאישום, אזי עליך להוכיח מי רשאי היה להחזיק ברכב.
טענה בעלמא כגון "רק אני נוהגת ברכב" סביר להניח כי לא תתקבל.(אם כי שופט זה או אחר יכול להחליט אחרת). לכן יש לך את האופציה להישפט עם סיכוי וסיכון לצידה.
בהצלחה,
מנהל פורום תעבורה ומרב"ד,
דורון ויגלר, עו"ד
* התשובות בפורום אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, והעושה בהן שימוש עושה זאת על אחריותו בלבד.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: חנה דוד- משרד עו"ד 055-4532798
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
