עד למות האם,במשך 14 שנה חי עמה אחד מבניה (שגם קיבל ממנה יפוי כח נוטריוני מלא). האם היתה צלולה לגמרי עד ליום מותה. הוא היחיד שדאג כמעט לכל צרכיה. ברקע: לא היתה תקשורת טובה בין האחים שסרבו להסביר, גם לא לאם, מה מציק להם (ככל הנראה נעלבו שלא הם קיבלו את יפוי הכח).בניגוד לאחים, הבן המסייע לא הקים משפחה ודאג לאם. הוא גם השכיר את דירתו ועבר לגור עם אימו תוך שהוא משתתף ב-50 אחוז מהוצאות המחיה עם האם.לאחר מות האם מעכבים האחים את מימוש צו הירושה, בטענה בכך שהבן המסייע עשה רווחים על גב אימו, בהשכירו את דירתו האחרת. ועד שלא יפצה אותם על כך שנפגעה ירושתם, הם טוענים, שהוא מעקב את ההליכה לבנק לחלוקת הכספים שהותירה.
מה על הבן המסייע לעשות וכיצד להטיל את ההוצאות הטיפול על גב האחים.
הבן המסייע אחרי מות האם, לא מנע מאחיו שימוש ברכוש המשותף ושבועיים אחרי ה-30,רכש דירה ועבר אליה אחרי 8 חודשים. האם בכלל יש יסוד לאחים לתבוע בשתי התקופות משהו מהבן המסייע (בתקופה שעד מות האם ואחריה).
אשמח על ציון כללי של המקורות בחוקים השונים עליהם מסתמכת תשובתכם.
לאפרון: השאלה שלך כוללנית מידי ונראה שהאח זקוק לייעוץ מתאים בו יבחנו פרטי המקרה.
מכל מקום אייעץ לאח המדובר ולאחיו ללכת לגישור. יש סיכוי טוב שבהליך מתאים ימצא פתרון מוסכם ובהתאם תצליחו למזער את הפגיעה ביחסים במשפחה.
כיצד מתייחס חוק הקניין לתקופה שלאחר מותה של האם בעניין השימוש ברכוש המשותף? האח שגר בבית אחרי מות האם לא מנע מאחיו כניסה לבית (שמאז ומתמיד המשיכו כולם להחזיק במפתחות הבית) והנ"ל המשיכו להחזיק כל הזמן רכוש שלהם ורכוש משותף כל הזמן, גם אחרי שהאח עזב בסוף את הבית אותו ירשו (בו התגורר) אודה לך על התייחסות לפרטים
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
