לבנקים ע"מ שמבחינה דתית יתאפשר לקבל/לתת ריבית יש "פטנט" שנקרא "היתר עיסקא" שהוא למעשה מעין חוזה שותפות בין הבנק ללווה בסכום או % קבוע מראש בין אם הרוויח הלווה או הפסיד כל זמן שהנו מחזיק בכספים.
על מנת לעגן את זה משפטית נקבע כי היתר העיסקה הנו חלק מתקנות הבנק בין אם הלווה ידע או לא ידע על היתר העיסקה.
בתי המשפט אכן הכירו בהיתר העיסקה כחלק מהחוזה אבל משום שבמסמכי הבנק חותמים שמקום השיפוט יהיה ביהמ"ש הרי שביהמ"ש הוא הערכאה בה ידונו תביעות בנקאיות ואני שואל מדוע?
אם היתר העיסקה הנו "חלק מתקנות הבנק שעל פיהם הוא עוסק" מדוע טרם נמצא עו"ד שיטען בבימ"ש כי היתר עיסקה הוא בעצם הכרזה על כך שלפני פניה לבימ"ש צריך לדון בחוב בי"ד רבני או לחילופין אם הצדדים אינם דתיים לראות בהיתר העיסקה כסעיף בוררות בחוזה.
מה עוד, שלרוב הבנקים פונים בתביעות בסדר דין מקוצר ולרבים אף לא ניתנת הרשות להתגונן
יצחק שלום,
שאלתך איננה שאלה משפטית אלה שאלה פילוסופית ברמה החוקית ואולי אף חוקתית.
לאור זאת לא אוכל לייתן מענה לשאלתך במסגרת הפורום.
במידה וברצונך לעתור לקביעת סמכות עניינית שונה בתביעות מעין אלה, מומלץ לפנות לעו"ג במתמחה בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי לצורך קבלת ייעוץ ו/או ייצוג משפטי.
בהצלחה בהמשך דרכך.
בברכה,
עו"ד אבירם גולדשטיין,
איפרגן גולדשטיין, משרד עורכי דין.
• אין בתוכן האמור משום המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; ואין להסתמך על האמור
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין 055-4533024
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
