סמכות עניינית ודחייה על הסף

לגופו של עניין,
שולמו תגמולי ביטוח, למוטבים הכשרים, שנקבעו בהצעה לביטוח מכוח הפוליסה.
(אחד המוטבים נפטר ערירי בחייו,עשור שנים טרם המבוטח-גם המבוטח היה ערירי בחייו).
אין התנייה החרגה בהצעה לביטוח לעזבון המבוטח התגמולים רק למוטבים הכשרים שנותרו בחיים).
הנתבעת לא מילאה את חבותה ע״פ חוק חוזה הביטוח
ולא הלכה בדרך המלך עד סופו,ואף לא נהגה בתום לב-
התרשלה בתיק הפוליסה,והתנהלותה מלמדת על מחדל בתיק-ואף נדרשה ממנה הקפדה יתרה,שכן המבוטח אינו יכול יותר לתת דעתו ואת עמדתו למתרחש בתיק.
הנתבעת מנסה לטשטש בכל דרך את התנהלותה הרשלנית-וטוענת שיתרת תגמולי הביטוח של המוטב שנפטר לפני המבוטח-שייכים לעזבונו של המוטב,ושילמה את היתרה לנהנה מצוואתו של המוטב -(לא צוואתו של המבוטח)דהינו הנהנה מצוואתו בה בנעליו -וזאת למרות קיומו של סעיף 44(ג) לחוק חוזה הביטוח,המסדיר בצורה השקופה והברורה ביותר כיצד יש לנהוג במוטב שנפטר לפני המבוטח.
תגמולי הביטוח אינם עזבון של המבוטח
ובטח ובטח לא של המוטב
הוגשה תביעה קטנה,לקבלת תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה-הוגש כתב הגנה,הוגש כתב תשובה (תגובת התובע)לכתב ההגנה,
הנתבעת כותבת בזו הלשון-מהטעם הזה ככל שסבור התובע כי זכאי לחלק מהסכום מכוח עזבונו של המנוח הרי שעליו לפנות בתביעה כנגד במסגרת סכסוך משפחתי, והתביעה אינה מסורה לבית משפט השלום.
נקבע דיון הוכחות ראיות -האם כך הם פני הדברים.

שלום,
באם אכן מדובר בעניין משפחתי היה עליך להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולא תביעות קטנות. חבל מאוד שלא התייעצת עם עו"ד טרם הגשת התביעה.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עורך דין חיים איציקובסקי  055-4532886