הסעתי את בתי [9] לא חגורה ב'סטיישן' של רכבי. שוטר כתב לי הזמנה למשפט על נהיגה בקלות דעת. נשפטתי שלא בפניי ,לאחר שהודיתי בכתב ובקשתי שיקלו עלי, שכן זו פעם ראשונה ב 21 שנה שעברתי עבירה. התובעת האשימה אותי בהעמדת קטין חסר ישע בסכנה חמורה וקבלתי אלף שח קנס ופסילה ל 3 חודשים, שזהו המינימום לדבריה [ועל תנאי ל 3 שנים]. לפי המכתב מבית המשפט, אסור לי לנהוג מרגע קבלת המכתב וביום סיום הפסילה, מותר לי לגשת למשרד הרישוי כמבקש רשיון חדש. [האם כל הוותק מתבטל?] האם יש מה לעשות? האם החמירו עמי? האם אני צריך לשמוח שלא קבלתי פסילה לזמן ארוך יותר /מאסר ולהסתפק בזה? האם יש טעם לערער למחוזי? האם ההוצאות הכרוכות מיותרות ועדיף להמתין את התקופה ולשאת בעונש? עוד דבר: אני מורה דרך עם מעט מאוד עבודה [והכנסה] ותכננתי להוציא רשיון ציבורי זעיר [ד1] והעונש הכבד כבר פוגע ביכולתי להתפרנס ובאופק הפרנסה שלי. האם הערעור יכול להקל על מצבי או רק יעורר את זעם המערכת עליי תודה מראש
הטעות הכי גדולה שיכול אדם לעשות, אפילו יותר גרוע מלא להגיע לדיון בכלל, זה להודות בכתב ולבקש "התחשבות".
זה אף פעם לא עובד.
בהנחה שבאי חגירת בתך בחגורת בטיחות התמצתה נהיגתך קלת הראש אז לטעמי החמירו עמך.
אני ממליץ בחום לפנות לייעוץ משפטי ולהגיש ערעור שכן אין עונש מינימום לתקופה של 3 חודשים בגין עבירה זו (אלא אם נגרמה תאונת דרכים, מה שלא קרה כאן).
לגבי הפסילה, מי שיודע על פסילה אסור לו לנהוג ועליו להפקיד מיד את רישיון הנהיגה שלו כדי שהפסילה תימנה, אבל זה לא מונע הגשת ערעור ובקשה לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.
עו"ד שלומי בר.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
