שלום רב, אימי נפטרה ובצוואתה ציוותה חלוקת כספים שווה לילדיה. עם זאת ביקשה להשאיר גם סכום לגידול בני. בצוואתה נרשם: "הנני מצווה לנכדי "שם" סכום של "xx". יצויין ויודגש כי סכום כסף זה יהא בידיה הנאמנות של אמו "שם" לצורכי חינוכו וגידולו וזאת עד הגיעו לגיל 21 שנים. עם הגיעו לגיל 21, תועבר יתרת הכסף לידיו". הבנק בו נמצאים כספיה של אימי החליט לפרש זאת באופן שמחייב אותי לפתוח חשבון נאמנות ולהציג קבלות - פירוש לגמרי מוטעה של הצוואה וכוונותיה של אימי. אשמח לחוות דעתך ואם דעתך כדעתי אשמח להבין מי הסמכות שמכריעה במצב של מחלוקת עם הבנק כדי שניתן יהיה לשחרר את הכספים? תודה רבה.
ייתכן ודרישת הבנק לגיטימית וצודקת בנסיבות, אך לצורך חוות דעת יש בכל זאת צורך בבחינה מקיפה יותר של הצוואה. במקרה של מחלוקת בית המשפט מוסמך להכריע. לרשותך, עו"ד דן לימור
שאלו את מנהל/ת הפורום:
און צוק, משרד עו"ד
053-7101897
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב, במצב כזה בו טרם ניתן צו קיום צוואה דמי השכירות הולכים לקופת העיזבון ולאחר מכן יחולקו בהתאם לצו קיום הצוואה. בברכה, און צוק, עו"ד...
המשך תשובה
