זכות הטיעון של נפגע עבירה לפני חתימה על הסדר טיעון

לפני שנה הגשתי תלונה על מעשה מגונה. לאחרונה עודכנתי על ידי הפרקליטות שבכוונתם לחתום על הסדר טיעון , במסגרתו סעיף האישום ירוכך והוא לא ירצה מאסר בפועל אלא רק עבודות שירות. אני מתנגדת לכך בכל תוקף ומרגישה שההסדר מבזה את הפגיעה שעברתי. האם הפרקליטות חייבת לקבל את הסכמתי להסדר? האם מותר לי להיפגש עם התובע לפני החתימה או להגיש הצהרת נפגע לבית המשפט שתסביר את הנזק שנגרם לי? ובמידה וההסדר נחתם למרות התנגדותי, האם יש לי אפשרות לערער על כך?

שלום רב, כמי שמייצג כבר המון שנים נפגעות עבירה במצבך, אני מבין היטב את תחושת התסכול והקושי שאת חווה לאור הודעת הפרקליטות על הסדר הטיעון המתגבש. חשוב שתביני - במדינת ישראל, המאשימה היא המדינה, ולכן הפרקליטות אינה חייבת לקבל את הסכמתך כדי לחתום על הסדר טיעון . עם זאת, החוק מקנה זכויות חשובות לנפגעות העבירה ומצד שני מטיל חובות ברורות על הפרקליטות: 1. הזכות להבעת עמדה לפני הסדר טיעון - על פי סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, בעבירות מין או אלימות חמורה, חובה על התובע לתת לנפגעת הזדמנות להביע את עמדה לפני הגעה להסדר טיעון. בדרך כלל מקובל להביע התנגדות להסדר הטיעון באמצעות העברת מסמך טיעונים בכתב ואולם ניתן גם לדרוש פגישה עם הפרקליט הממונה על התיק ולהשמיע טענות בעל פה מדוע את מתנגדת להקלה בעונש או לשינוי סעיף העבירה לסעיף קל יותר. 2. הגשת הצהרת נפגעת עבירה - זוהי זכות חשובה הנתונה לך מכוח החוק (לפי סעיף 18 לחוק). את זכאית להגיש הצהרת נפגעת עבירה בכתב אל הפרקליט המטפל בתיק ועליו להגיש אותה לבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש. • הצהרה זו צריכה לפרט את הנזק הגופני, הנפשי, או הכלכלי שנגרם לך "בשל העבירה" כך שיש להקפיד שלא לכלול נזקים שלא קשורים לאירוע המתואר בכתב האישום. • להצהרה ניתן לצרף מסמכים המוכיחים את הנזקים המתוארים בהצהרה. • בית המשפט מחויב לעיין בהצהרה זו לפני גזירת הדין, והיא הכלי האפקטיבי ביותר שלך להשפיע על חומרת העונש וגובה הפיצויים שבית המשפט יטיל על הנאשם. 3. האם ניתן "לערער" לאחר הצגת הסדר טיעון? ככלל, אין "זכות ערעור" לנפגע עבירה על החלטת הפרקליטות לחתום על הסדר טיעון. עם זאת, במצב דברים של חוסר סבירות קיצוני או הפרת זכויות נפגעי\ות עבירה ניתן לנסות לפנות לדרגים בכירים יותר בפרקליטות כגון פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה לבקש התערבותם כך שיחזרו בהם מההחלטה לחתום על הסדר הטיעון המקל. במקרים המתאימים ניתן לעתור לבג"ץ נגד סבירות הסדר הטיעון ו\או התנהלות הפרקליטות, אם כי בג"ץ נוטה שלא להתערב בשיקול דעת התביעה אלא במקרים חריגים. 4. זכות נפגעת העבירה לייצוג וליווי בידי עו"ד פלילי מקצועי - איידע אותך כי ליווי משפטי על ידי עורך דין לזכויות נפגעי עבירה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי יכול לשנות את פני הדברים. ייצוג מקצועי מבטיח שקולך לא רק יישמע "לפרוטוקול", אלא יהווה משקל ממשי בהחלטות התביעה ובשיקולי בית המשפט. הנך מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה נוספת. בברכה, שי שקד, עו"ד

שאלו את מנהל/ת הפורום:

עו"ד שי שקד

055-4532878

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר