ידיד של המשפחה ביקש ממרשתי כי תאשר העברה של כסף לחשבון הבנק שלה על ידי אדם שאינה מכירה עמו הוא עובד, ואח"כ תמשוך את הכסף ותעביר לו. ההעברה בוצעה והכסף נכנס לחשבון של מרשתי, ובאותו היום נמשך מהחשבון והועבר לידיד של המשפחה. בדיעבד, הסתבר שהכסף הועבר מהזר לידיד המשפחה כהלוואה והידיד לא עמד בתשלומים. כיום תובע מעביר הכספים את מרשתי על קבלת הכסף בעוד שהנתבע (ידיד המשפחה) מודה בכתב הגנתו בפה מלא כי קיבל ממרשתי שקל לשקל. שאלתי: האם יש למישהו פסיקה בנוגע לכך שכאשר אחד הנתבעים מודה בבכתב הגנתו במלוא החוב הכספי, התביעה הכספית נגד יתר הנתבעים מתייתרת??? אשמח לקבל עזרה, עו"ד צעירה.
גרסת הידיד שקיבל את הכסף אינה רלוונטית בהכרח. השאלה הנה מה טיב ההתקשרות בין מרשתך לבין התובע. על התובע להוכיח שהיא התחייבה להחזיר את ההלוואה (ואז היא והידיד חייבים יחד ולחוד והודאת אחד הנתבעים אינה משנה) על מרשתך להוכיח שהייתה רק "צינור". התובע הוכיח שהעביר לה כסף ולכאורה הגיוני שלא עשה זאת "לשם שמיים".
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
תודה על התשובה. בהמשך לתגובתך, למרשתי לא היה כל קשר עם מעביר הכספים, היא מעולם לא שוחחה איתו בטלפון, מעולם לא ראתה את זיו פניו, וחמור מכך, היו מספר העברות של כספים שחלקם הועברו על ידו לידיד המשפחה מבלי שנתנה אישור על כך מראש, והוא למעשה נהג בחשבונה כבשלו, והעביר דרכו כספים לידיד המשפחה. הגשתי בקשה לדחיית התביעה על הסף נגד מרשתי, והבקשה נדחתה! הזוי לחלוטין.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
