
תודה על התשובה הקודמת. אבל הספק הפקיד אותו לניכיון בחשבונו והתחייב לא להעביר לצד ג'. ולא העביר. ב. אם כתוב שולמו ל ולא כתוב לפקודת זה לא הופך את הצק ללא סחיר? בתודה מראש יהודה
שוב שלום,
כעיקרון הספק לא הפקיד את השיק בבנק לחשבונו אלא למעשה מכר אותו לניכיון- היינו הבעלות בשיק הועברה למוסד בנקאי (שלכאורה שילם לספק עכשיו סכום מסויים תמורת שיק עתידי על סכום גבוה יותר או שפשוט לקח עמלה). בכל אופן הבעלות בשיק כנראה הועברה למוסד הבנקאי, אחרת לבנק אין זכות לתבוע אותך אלא רק לספק.
ולעניין השיק עצמו- בכדי להגביל סחירותו של שיק, לא מספיק שיהיה כתוב "שלמו ל" במקום "שלמו לפקודת", אלא שיש צורך להוסיף לאחר שם המוטב את המילה "בלבד".
כאשר עניין הסחירות אינו ברור מספיק, בית המשפט יעדיף את הפרשנות לפיה השיק סחיר. לכן רצוי מאוד להוסיף קרוס ולכתוב את המילים "למוטב בלבד".
בברכה,
עו"ד אבירם גולדשטיין
• אין בתוכן האמור משום המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי; ואין להסתמך על האמור, לבחינת העניין באופן מעמיק ומקיף מומלץ לפנות לעו"ד לצורך קבלת ייעוץ משפטי.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
שמעון גיגי משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

ביום 02.03.2026 פרסם בנק ישראל רשימת הקלות כהמלצה למערכת הבנקאית, המתווה נועד להקל מבחינה תזרימית על הנפגעים ולכן המתווה בעיקרו כולל דחיית תשלומי משכנתה והלוואות, במתווה אין כל התייחסות לשיקים חוזרים ...
המשך תשובה