שלום רב! המקרה: בעל מניות של חברה בע"מ חתם מול הבנק על כתב ערבות לחברה בע"מ שברשותו. מדובר בערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום ושאינה ערבות יחיד. בכתב הערבות נכתב שם החברה, הח.פ. שלה וחשבון העו"ש שלה בבנק ליד שם הערב נכתב מס' תעודת הזהות שלו וחשבון העו"ש שלו (הזהה לזה של החברה) שאלתי היא כדלקמן: במידה וכעבור מספר שנים החליפה החברה בע"מ את מס' חשבון העו"ש שלה, האם כתב הערבות הזה מתגלגל גם לחשבון החדש? לא מצאתי בכתב הערבות איזשהו סעיף המדבר על התגלגלות שכזו. לשון אחר: האם כתב הערבות הזה כשלעצמו הוא ראיה מספיקה כי הערב עדיין ערב לחברה גם בחשבון העו"ש החדש? שאלה נוספת, הנובעת מבורות שלי: האם ייתכן כי חשבון עו"ש פרטי וחשבון עו"ש עסקי (של חברה בע"מ), המתנהלים שניהם באותו בנק וסניף, יהיו בעלי אותו מספר בדיוק? רב תודות לעונים!
הי איתמר
לגבי מספרי חשבון, למיטב ידיעתי כל חשבון מקבל מספר משלו
לגבי "ערבות מתגלגלת" לחשבון אחר, התשובה לשאלה נעוצה בנוסח כתב הערבות, ולא יהא זה רציני מצידי לחוות דעה משפטית באשר למסמך שמעולם לא ראיתי. אני מציע לך לגשת לעו"ד המתמחה בענייני בנקאות ביחד עם כתב הערבות ע"מ שיוכל לעיין בו ולחוות את דעתו.
בברכה
ברק ג'ורדן, עו"ד, נוטריון, ומגשר מוסמך מטעם משרד המשפטים
מנהל פורום בנקאות
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
המקרה: ראובן נתן פיקדון ע"ס x שקלים המשועבד להבטחת האשראי של חברה כלשהי. החברה נכנסה לחובות גדולים ונסגרה וכעת הבנק דורש כי תחזיר לו חובות ותפרע הלוואות שלקחה. עוד טוען הבנק בפני ראובן כי אין מנוס אלא להשתמש בפיקדון שנתן.
שאלתי היא פשוטה: האם ראובן יכול להיות חשוף לאי-אילו הליכים ו/או תביעות משפטיות שכנגדו מצד הבנק או מצד נושים אחרים? או שמא הוא בסך הכול נתן פיקדון ותו לא ומשעה שפיקדון זה ייפרע, אין הוא יותר קשור כהוא זה לחברה או לבנק?
תודה רבה על העזרה הראשונית!
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
עניין זה מוסדר בסעיף 12 לחוק המשכון. פרקטית, מדובר בערבית חפצית ולא בערבות אישית, כלומר הפקדון היא "הערב" ולא הממשכן הוא הערב. היינו, הבנק, רשאי, לכל היותר, לממש את המשכון, וגם זאת, בתנאים מסוימים.
התשובה משתנה לחלוטין, אם חוץ ממשכון הפקדון, ראובן גם ערב לחובות החברה.
מעבר לתשובה (שהוא כוללנית), זהו מסוג המקרים שמומלץ ביותר לפנות להתייעצות עם עו"ד שעוסק בתחום.
בהצלחה.
אסף מירוז, עו"ד, מוסמך בכלכלה ומינהל עסקים.
מנהל פורום תביעות בנקים, אתר LAWGUIDE.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
בבנק אמרו לו שאמנם אין מדובר בערבות אלא פיקדון בשעבוד בלבד.
האם מדבריך אני למד כי המושגים "משכון" ו"שעבוד" הם היינו הך?
המשך יום נעים.
בברכה,
איתמר.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ככלל, מדובר במושגים זהים. אם כי, ישנם סוגים שונים של משכונות ושעבדוים והם גם מוזכרים זחוקים שונים.
אסף מירוז, עו"ד, מוסמך בכלכלה ומינהל עסקים.
מנהל פורום תביעות בנקים, אתר LAWGUIDE.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
