אני סטודנט לסיעוד (אח אקדמאי) באוניברסיטת בן גוריון מטעם העתודה של צה"ל ואני הצעיר היחידי מתוך 80 סטודנטים, ואחד מתוך 12 בנים. במהלך הלימודים אני נדרש להתנסויות במחלקות שונות בבית חולים סורוקה בליווי מדריכה מטעם האוניברסיטה. בכולן עמדתי בהצלחה וקיבלתי הערכות ראויות, בהתנסות במחלקת נשים בה הייתי בן יחיד 'זכיתי' ליחס מפלה ולשיחות שכל מטרתן הייתה לגרום לי לעזוב את מסלול הלימודים מהרגע בו דרכתי במחלקה ובמהלך ההתנסות וזאת מול עיניהן המשתאות של חברותיי ללימודים. נשלחתי לכל מקום בלי שום סיבה בליווי סטודנטית נוספת, ביום השני להתנסות נאמר לי ע"י המדריכה "אתה צעיר מדי כדאי שתלך לעשות 3 שנים צבא ותמצא לך מקצוע אחר". ההתרשמות שלי ושל לפחות שתי חברותיי להתנסות היה שסבלתי מאפליה של המדריכה, אישה בת 60 ומשהו, על רקע מגדר וגיל. מתוך אמונה תמימה סיימתי את כל חובות ההתנסות ועברתי בהצלחה את כל המבחנים הנדרשים, המדריכה הכשילה אותי בקורס (ציון מעשי 63 כשהנדרש לעבור הוא 70) וזאת בטוענה שחסר לי ידע ושמיומנויות התקשורת וההדרכה שלי לוקות בחסר, למרות מעבר כל המבחנים והיותי מדריך מוסמך במסגרת מד"א ולאחר שעברתי את כל המבחנים הנדרשים לכניסה לקורס קצינים של צהל. פניתי למנהל בית הספר למקצועות הבריאות ולנציב תלונות הסטודנטים וועדת חריגים עליונה, כל אלה ביטלו את טענותיי כלאחר יד, ולא התקיים כל בירור מעמיק, במיוחד כשהמדריכה היא חברה לעבודה של מנהלת המחלקה ואשר מנהלת זו השפיעה בדבריה על כל הגורמים מעליה שלא לקבל את טענותיי, אף איימה שאם אפנה לעורך דין יש לה תיק כזה גדול עליי והיא תראה לי מה זה (??) . אודה לחוות הדעת שלך, האם יש מקום לתבוע לאור עדויות בדבר התנהלותה של המדריכה והתנהלות הבירור ע"י האוניברסיטה.
לא מדובר באפליה "בעבודה".
אנא פנה לפורום הנכון.
בברכה,
שי שרון אידגה, עו"ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
רוזנר ושות, משרד עו״ד
053-7105230
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
