למה זה לא הכלל בקביעת אבהות?

כאשר גבר מכניס אישה להריון אם זה בטעות או בדרך אחרת והוא מביע מהתחלה !! (כלומר מהזמן שהאישה עוד יכולה להפיל ) התנגדות נחרצת להריון אז אני לא מבין למה מחייבים את האב במזונות מלאים ? הרי לאישה יש בחירה בשלב הזה והיא יכולה לעשות הפלה בהליך פשוט ביותר , מאחר ואנחנו לא רוצים לקחת לאישה את הזכות על גופה אז ברור שזכותה להביא את הילד למרות התנגדות האב , אבל עליה להבין שעצם ההחלטה להביא ילד בניגוד לרצון האב יש בה מחיר שצריך לשלם והאב לא ישתתף בגידול הילד הפסיקה צריכה או לא לחייב אותו בכלל או לחייב אותו במזונות של עד חצי מהמינימום מאחר והוא לא מכיר בילד!! ונזכור שזה רק במצב שהאב הביע התנגדות בתחילת ההריון כאשר ניתן עוד היה לעשות הפלה ( חובת הוכחה על האב ) , מקרים בהם זוג התחתן והביא ילדים ולאחר מכן התגרשו איננו רלוונטי מאחר והילד הובא בהסכמה ובמקרה הזה בהחלט אני תומך במזונות מלאים

הסיבה לכך היא שהולכים לפי טובת הילד. זה מה שקובע. טובת הילד היא שהוא יקבל מזונות מאבא שלו, ולא יחיה בעוני, כי לרוב לאמא לבדה אין מספיק כסף כדי לפרנס אותו. וברו שזו לא אשמת הילד שהאם לא עשתה הפלה אלא ילדה אותו. לכן לא מענישים את הילד אלא דואגים לטובתו ודורשים מהאב לפרנס אותו. בנוסף, האב היה צריך לקחת בחשבון מראש שיחסי מין יכולים להסתיים בהריון, ולנקוט באמצעי מניעה. הוא לא עשה זאת, ולכן גם לו יש אחריות לכך שהילד נולד.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

משרד עורכי דין נירה בן דוד

053-6112872

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר