יש לי אישה נפלאה ושלושה ילדים בוגרים שכבר לא גרים אתנו. אנחנו כבר מעל גיל 60 (אני 63 והיא 62) היא טוענת כבר שנים שאני מתעלל בה והסיפור ארוך ומורכב. אבא שלה נפטר לפני 6 שנים ואימא שלה נפטרה לפני כמה חודשים. היא קצת דיכאונית ואינה בעלת שמחת חיים. אין לנו נכדים. היא טוענת שאני חולה נפש ושאני מתעלל בה. ואני מתוסכל שאינני יכול לעשות כלום. אני תחת אלימות מילולית כל יום והיא מבקשת שאצא מהבית. סתם לצאת. הודעתי לה שאני מוכן למהלך של גירושים והכל כדי שיהיה לה טוב. ביקשתי ממה שנלך לרבנות, נפתח תיק ונתחיל תהליך וניפרד. הפרידה מבחינתי תהיה קשה כי אני מוכן לעשות הכול כדי שנחיה באושר. אבל אני לא יכול אם אין לי שותפה כנה לתהליך. היא מתחילה להודות שהיא נפגשת עם גברים ומנהלת נגדי אלימות מילולית שספק מי כאן "הקורבן". אני עצמאי ועסוק והיא עקרת בית שהדגש בחייה זה ניקיון ואסתטיקה. אני מדגיש אסתטיקה כי היא מתלוננת עלי שאני מבזבז את הכספים שלנו כשאני אוכל בחוץ (שווארמה בפיתה) ושוכחת שלי לא אכפת שהיא משקיעה בטיפוח של עצמה עשרות אלפי שקלים בהזרקות וכדומה. איך אנחנו מסיימים בטוב ומחלקים את הרכוש בינינו 50/50 ?
שלום רב
קראתי בעיון את מה שכתבת, אכן חבל לפרק קשר ארוך וטוב בשל בעייה רפואית רגשית שניתנת לטיפול.
ככל שהיא עומדת על בקשתה להיפרד, לא יהיה מנוס מכך, אבל אם אתה מעוניין לעשות ניסיון אוכל לעזור לך. הטלפון הפרטי שלי נמצא בעמוד שלי באתר
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
