שלום רב, האם באופן עקרוני, לכונס נכסים אשר התמנה ככונס מטעם הזוכה על נכס נדל"ן בו גר עד למועד הפינוי שוכר חוקי מן המניין בהסכם שכירות בלתי מוגנת מול החייב, האם יש לכונס הנכסים חובה כלפי צדדי ג' בטרם פינוי הנכס ומכירתו וזאת גם אם הכונס לכאורה לא ידע שהחייב משכיר את הנכס לצדדי ג' בטרם ביצוע הפינוי בפועל ובעת הטלת צו הכינוס ולאחריו? יובהר, כי כנראה לכאורה במהלך השנים הנכס היה מושכר באופן תמידי לצדדי ג', כאשר לא ברור האם החייב עצמו התגורר בנכס זה בפועל או בכלל. האם תיתכן עקרונית עילת תביעה כלשהיא לשוכר כנגד כונס הנכסים או שניתן לפעול רק כנגד המשכיר אשר הסתיר מהשוכר את קיומו של צו הכינוס בטרם הכניסה לנכס ומתן התמורה? האם קיימת חובה כלשהיא לכונס כלפי צדדי ג'? האם הכונס גם שהגיע לשטח וראה שיש שוכר בנכס הכונס לא היה צריך לעצור את הפינוי ולפנות לבימ"ש בבקשה למתן הוראות? ליתן אולי לשוכר דיור חלוף? לבדוק את חוזה השכירות? האם הכונס בעצם לא נכנס לנעלי המשכיר בהיות חוזה שכירות בתוקף? האם יש חשיבות בכלל לעניין הידיעה של הכונס מול צדדי ג' או בכלל? האם הכונס לא היה צריך לבחון את הנכס לפני הפינוי ולראות שיש שוכר שם בפועל ולהתריע על כך מראש? האם ישנה עילה אחרת אולי כנגד הכונס אם בכלל לשוכר? תודה מראש ויום טוב!
אכן לכונס הנכסים יש אחריות כלפי צד ג'.
ניתן לקרוא את סעיף 57-58 לחוק ההוצאה לפועל.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
