פעמים רבות, הליכים פליליים "נסגרים" באמצעות הסדרי טיעון עליהם מסכימים הפרקליטות והסנגוריה. עם זאת, בתי המשפט אינם מחויבים לאמץ את הסדרי הטיעון הללו. על פי רוב, הכלל הוא שבית משפט יכבד את הסדר הטיעון. עם זאת, כפי שנראה להלן, יש מקרים חריגים בהם תחושת הצדק זועקת שלא לעשות זאת, ויש צורך לגזור על הנאשמים עונש חמור מהמוסכם על פי הסדר הטיעון.
יש לכם שאלה?
הנאשם במקרה זה הודה והורשע בכתב אישום שהוגש נגדו, וזאת במסגרתו של הסדר טיעון. בזמן ביצוע העבירה הנאשם היה בן 16 והמתלוננת בת 10. הנאשם הדריך קייטנה בה השתתפו ילדים וביניהם גם המתלוננת. על פי כתב האישום, בזמן נסיעה באוטובוס עם הילדים, הנאשם חשף בפני הילדים את איבר מינו. שבוע לאחר מכן, הנאשם פגש את המתלוננת ליד ביתו והזמין אותה להתלוות אליו לטיול. השניים הגיעו לדיונת חול ושם ביקש הנאשם מהמתלוננת ללטף את גבו. זו הסכימה אך סירבה כי הוא ילטף את גבה. הנאשם תפס את המתלוננת בצווארה, השכיב אותה בכוח על החול ואנס אותה תוך כדי שהוא מחדיר את איבר מינו לאיבר מינה.
לאחר ביצוע המעשה, הפרשה "נשמרה בסוד" במשך ארבע וחצי שנים למרות שמצבה הנפשי של המתלוננת החל להתדרדר. רק בשנת 2004 חשפה המתלוננת את מה שארע לה, ואז התמוטטה ונזקקה לטיפול נפשי. החקירה נפתחה זמן רב לאחר האונס והתלונה נתקבלה מהמתלוננת בעודה בבית חולים פסיכיאטרי. כאמור, הנאשם הודה בביצוע העבירה וכעת בית המשפט נדרש לשקול האם לקבל את עסקת הטיעון או להחמיר עם עונשו של הנאשם.
הסדר הטיעון עם הנאשם
הצדדים הגיעו להסדר טיעון עוד טרם הגשתו של כתב האישום. במסגרתו של הסדר הטיעון הנאשם הודה בביצוע העבירה, הוא זומן לתסקיר שירות המבחן בשביל לבחון דרכי ענישה וטיפול כאשר המדינה התחייבה שלא לבקש להטיל עליו מאסר לריצוי בפועל. הסדר הטיעון כלל גם פיצוי של 75,000 ₪ למתלוננת שעם תשלומו, הסכימה משפחתה של המתלוננת לוותר על כל תביעה כספית אזרחית. בית המשפט ציין כי הצדדים היו ערים לחריגותו של הסדר הטיעון ולהקלה המפליגה לה זכה הנאשם. ההסברים שניתנו על ידי הצדדים התמקדו בנסיבות הספציפיות של המקרה, נסיבות שהצדיקו, לטעמם, את הסדר הטיעון המקל.
תסקיר המבחן בעניינו של הנאשם
תסקיר המבחן ציין כי הנאשם היה בן 16 בעת ביצוע המעשה. הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת ביחידה מובחרת בצה"ל. מספר חודשים לפני שחרורו הוא נפצע בפעילות מבצעית וכתוצאה מפציעה זו נפגע גם בנפשו. משפחתו של הנאשם הוגדרה על ידי שירות המבחן כ"משפחה נורמטיבית". הוריו של הנאשם היו אנשים ללא עבר פלילי אשר עסקו בתחום החקלאי. שירות המבחן ציין כי מדובר בבחור בעל יכולות גבוהות אבל ילדותי מבחינה רגשית. במהלך התסקיר אירעו מספר שינויים במצבו האישי. הנאשם התחתן אך לאחר שנה התברר כי בת זוגתו אינו מסוגלת להתמודד עם בעיותיו הרגשיות והנפשיות. כמו כן, חברו הטוב נהרג באירוע בטחוני ומאז מצבו הנפשי התדרדר.
החלטת בית המשפט
בית המשפט ציין כי הכלל הוא שבתי המשפט יכבדו ויאשרו הסדרי טיעון במשפטים פליליים, וסטייה מהמוסכם בהסדר הטיעון הינו החריג. החריגה מההסכמה צריכה להיעשות רק בתנאים מיוחדים. למרות זאת, בית המשפט הוא המחליט ובעל שיקול הדעת הסופי בשאלת העונש. גם במקרים בהם אין חשש ששיקולי התביעה היו פסולים בלתי ראויים, ייתכן כי בית המשפט יבחר שלא לאמץ את הסדר הטיעון.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי האיזון שנעשה בידי רשויות התביעה לא היה מידתי והתוצאה שנוצרה בעקבות כך הייתה קשה. הנאשם אנס באכזריות את הילדה, וגרם לה לנזק נפשי נורא שלא ניתן לריפוי גם שבע שנים לאחר ביצוע המעשה. "ניתן לומר בביטחון כי המעשה שעשה הרס את חייה של הילדה. עיקר הטיעונים של התביעה היו קשורים לאי יכולת ההעדה של המתלוננת", נכתב בגזר הדין.
למרות זאת, בית המשפט קבע כי הייתה בעיתיות מסוימת בקביעה זו. ראשית, המסקנה של התובעת לגבי יכולת ההעדה לא נתמכה בחוות דעת רפואית או פסיכיאטרית. שנית, לא היה ברור מדוע לא ניתן היה להשתמש בחלופות החוקיות להעדת המתלוננת בפני חוקר ילדים. לסיכום, בית המשפט דחה את הסדר הטיעון המוצע. הוא גזר על הנאשם מאסר בפועל של 30 חודשים, מאסר על תנאי של 24 חודשים ופיצוי כספי של 75,000 ₪ על פי הסדר הטיעון.
עודכן ב: 04/11/2012
