שוד מזוין של פיצוציה ושיקולי בית המשפט במתן גזר דין

עבירת השוד הינה עבירה פלילית חמורה אשר מוגדרת כגניבה המלווה במעשי אלימות. יסוד האלימות הוא היסוד הנוסף אשר מבדיל בין שוד לבין עבירת הגניבה. מדובר אפוא באלימות העולה כדי נסיבות מחמירות והיוצרת החמרה בעונש. החמרה נוספת קיימת במקרים בהם לא מדובר רק בשוד אלא בעבירת שוד מזוין. עבירת שוד מזוין קבועה בס' 402(ב) לחוק העונשין. העונש המירבי בגינה הינו מאסר 20 שנה. במקרה דנן, מדובר בנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של שוד מזויין, החזקת סכין שלא כדין, ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. הנאשם ביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות בעת מתן גזר הדין. האם בית המשפט יענה לבקשתו?

הנאשם במקרה דנן קשר קשר עם שלושה חברים לשדוד מבעל פיצריה את כספי הפידיון היומי שלו. השוד תוכנן בקפידה ע"י הארבעה בטרם התרחשותו, כאשר לכל אחד מהם היה תפקיד שיועד לו מראש. במהלך השוד, הנאשם ואחד משותפיו היכו את המתלונן באבנים, דקרו אותו בעכוזו, גנבו ממנו סכום של 1700 ₪ והותירו אותו פצוע ומדמם כאשר הם נמלטים מהמקום. הנאשם נעצר והובא לחקירה, במהלכה גידף את השוטרים ותקף אותם תוך שהוא גורם להם חבלות גופניות שונות.

תסקיר שירות המבחן

סנגורית הנאשם ביקשה כי יוגש תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם. מהתסקיר עלה כי מדובר בבחור צעיר בן 25, נשוי ואב לילדים, אשר עבד בעבודות מזדמנות לפרנסת משפחתו. כמו כן, התסקיר התייחס למערכת היחסים הקשה בין הנאשם ובין אביו. מערכת יחסים זו כללה אלימות פיזית ואלימות נפשית. זאת ועוד, עלה כי הנאשם גדל בתנאים קשים ובצל מצוקה כלכלית. "הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשיו נשוא כתב האישום וניסה להשליכה על גורמים חיצוניים כגון השפעת אלכוהול וסמים אותם הוא נוהג לצרוך", נכתב בתסקיר שירות המבחן, "זאת ועוד, הוא הפגין יחס מגמתי למעשיו כאשר גילה הבנה לנזק שנגרם למתלונן, אולם התייחס לנזק הכלכלי בלבד והתקשה להתייחס לתוקפנות הקשה שהפנה כלפי המתלונן ולהשלכותיה. יחס זה העלה ספק בשירות המבחן לגבי מידת יכולתו ורצונו להתגייס לתהליך טיפולי".

התביעה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן, והפעלת המאסר על תנאי בן חודשיים התלוי ועומד נגדו. בטיעוניה לעונש, המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם (השוד נעשה לאחר תכנון מוקדם על כל פרטיו, העבירות כללו מעשי אלימות קשים כלפי מתלונן תמים, הנאשם ושותפיו היו מצוידים בנשק קר, הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו והוא בעל עבר פלילי הכולל עבירות רכוש ותקיפת שוטרים).

מנגד, הסנגוריה ביקשה שלא להחמיר עם הנאשם. עורכת הדין ביקשה מבית המשפט לקחת בחשבון שמדובר במאסרו הראשון של מרשה. כמו כן, הסנגורית הוסיפה כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות המצוינות בתסקיר והדגישה שחלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה משני יחסית לשותפיו. צוין כי לא הייתה לנאשם ולשותפיו כוונה לתקוף את המתלונן. כמו כן, הסנגורית טענה שיש להתחשב בכך שהנאשם נשוי ואב לילדים אשר מנסה לפרנס את משפחתו בכבוד. בהתייחסה להרשעותיו הקודמות של הנאשם, הסנגורית ציינה כי עבר זמן רק מאז העבירה האחרונה. זאת ועוד, הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

בית המשפט: הנאשם היה פעיל מרכזי בשוד

ביהמ"ש קבע כי הנאשם היה שותף פעיל ומרכזי בכל שלבי התכנון והביצוע של השוד ולפיכך חלקו בשוד אינו נופל מחלקו של כל שותף אחר. ביהמ"ש הדגיש את חומרתה של עבירת השוד, על אחת כמה וכמה כאשר נלוו לה נסיבות מחמירות. "מדובר בשוד של אדם בודד על ידי חבורה חמושה בנשק קר אשר לא היססה להשתמש בו, תקפה את המתלונן בחומרה והותירה אותו פצוע ומדמם בהימלטה מהמקום. כל אלה מוסיפים חומרה על מעשה השוד החמור כשלעצמו", קבע השופט.

ביהמ"ש העליון קבע בפסיקתו פעמים רבות כי עבירות שוד ואלימות הינן עבירות קשות אשר מצדיקות ענישה חמורה שמטרתה הרתעה והגנה על הציבור. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי ככל שהעבירה שביצע הנאשם חמורה יותר, כך בית המשפט יתחשב פחות בנסיבותיו האישיות של האחרון וישים דגש על ההרתעה בענישה. באשר למקרה הנוכחי, נקבע כי לא רק שהנאשם חזר לסורו, אלא שהפעם הוא ביצע עבירה חמורה בהרבה מאלה שביצע בעבר.

"הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו ונראה כי טרם הפנים את חומרתם. קצינת המבחן לא התרשמה שביכולתו של הנאשם להתגייס לתהליך טיפולי. ביהמ"ש בוחר שלא לקחת בחשבון את היעדר הכוונה לתקוף את המתלונן וכן את עובדתו היותו של הנאשם שרוי בגילופין בקביעת העונש. יחד עם זאת, ביהמ"ש מבקש להתחשב בהודאתו המוקדמת של הנאשם שלדבריו חסכה זמן שיפוטי יקר כאשר קיצרה את ההליך, ובנסיבות האישיות שהובאו בתסקיר ביחס לגילו, ילדותו ותנאי הרקע של הנאשם", נכתב בגזר הדין.

לסיכום,

בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 40 חודשים וצרף לתקופה זו את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועמד כנגדו. בסך כל עמדה תקופת המאסר בפועל על 42 חודשים. כמו כן, בית המשפט קבע מאסר על תנאי למשך 18 חודשים ופסק פיצויים למתלונן בסך 5,000 ₪.

ביהמ"ש שב והדגיש את חומרתה של עבירת השוד בנסיבות מחמירות ואת הערך החברתי הגלום בענישה החמורה שבצדה. ניתן אפוא לראות כי ככל שהאלימות שהופעלה במהלך השוד הייתה קשה יותר, ביהמ"ש ייטה להתחשב פחות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ולהעדיף שיקולי הרתעה ושמירה על הבטחון הציבורי על פני שיקולים אישיים. יחד עם זאת, במקרה דנן, ביהמ"ש פסק עונש מאסר קל יחסית על הנאשם בהתחשב בעונש המירבי הנושאת בצידה העבירה ונימק זאת בנסיבותיו האישיות ובתרומת הודאתו המהירה של הנאשם לקיצור הליכי המשפט.