מקרי אלימות במשפחה הינם נפוצים הרבה יותר משנדמה לנו. הבעיה העיקרית במקרים אלה הינה שקשה מאוד לגלות אותם וזאת משום שהם מתרחשים בתוך בתיהם של העבריינים/המתלוננים ובסודי סודות. כמו כן, פעמים רבות, נפגעות אלימות במשפחה נוטות להסתיר את מצוקתן ולא להתלונן על בני זוגם האלימים. לעיתים, כפי שניתן לראות במקרה שלהלן, מתגלה מקרה אלימות קשה שמבוצע על ידי אדם נורמטיבי לכאורה, שאף אחד "לא היה אפילו מסוגל לתאר כי הוא יבצע מעשים כגון דא".
יש לכם שאלה?
הנאשם במקרה זה הינו עורך דין במקצועו. לאחר תיקון כתב האישום, הנאשם הודה בביצוע של עבירות אלימות שונות כלפי בת זוגתו. העבירות כללו בין היתר - פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת לחברה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון. כתב האישום תיאר מסכת ארוכה של התעללות קשה של הנאשם בבת זוגתו. ההתעללות נמשכה במשך שש שנים רצופות עד לפרידתם של בני הזוג. במרוצת השנים, הנאשם הכה את בת הזוג ולא חס עליה גם כאשר זו הייתה בהיריון. כעת, בית המשפט נדרש לגזור את עונשו של הנאשם.
הטיעונים לעונש
המדינה עתרה למאסר בפועל אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח (בנוסף למאסר על תנאי ופיצויים למתלוננת). התובעת הדגישה כי מדובר היה במקרה אשר "צריך להוות דוגמה והרתעה לכל גבר מכה, שלא ניתן להשלים עם התקפי זעם מסוג זה". מנגד, הנאשם תיאר כי בצעירותו חווה משבר רציני לאחר מות אביו. לדבריו, אביו היה מבחינת הנאשם דמות להערצה, וכאשר בצעירותו הוא נפטר, הוא נתקל בקשיים רבים. מבחינת יחסו לבת זוגתו, הנאשם תיאר כי בתחילת שנות נישואיהם, הם גרו בנפרד ונפגשו רק בסופי שבוע. לאחר מכן, הנאשם טען כי המתלוננת נהגה כלפיו באופן שתלטני. לטענתו, במהלך הטיפולים שעבר הוא "הבין כי הלחצים הנפשיים שחווה התפרצו כלפי אשתו בדרך של אלימות".
שיקולי בית המשפט
בית המשפט ציין כי לא היה לו קל להכריע במקרה הנוכחי. זאת משום שמצד אחד עמד לפניו נאשם המוכר מהופעותיו בבית המשפט, ומצד שני המתלוננת סיפרה "סיפור חיים קשה של אישה שחוותה חוויה טראומטית". מבחינת השיקולים אשר עמדו לטובתו של הנאשם, בית המשפט ציין כי עמדה כאן בעיקר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן וכי לא היה לאחרון עבר פלילי. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן. כמו כן, צוין כי לאור עבודתו כעורך דין, הרי שענישה שתשים אותו מאחורי סורג ובריח הייתה עלולה להשפיע באופן קשה על הקריירה שלו ועל הרווחה הכלכלית של משפחתו.
מבחינת השיקולים להחמיר, בית המשפט קבע כי יש לקחת בחשבון את העבירות הקשות נשוא כתב האישום ואת המציאות הקשה בה בנות זוג מוצאות עצמן כאשר הן מוכות על ידי בעליהן. כמו כן, השופט הדגיש כי הצורך להרתיע בענישה במקרים מסוג זה. בית המשפט העליון ציין לא פעם כי יש להחמיר בהענישה עם בעלים אשר מכים את נשותיהם וכי "לא ניתן להשלים עם ההתנהגות שהופכת אישה לחפץ תוך כדי ביצוע מעשי אלימות קשים".
במקרה הנוכחי, ההתעללות נמשכה במשך שש שנים רצופות. כתב האישום תיאר "מקרים מזעזעים שניתן לציין את חלקם. הנאשם זרק על המתלוננת מכשיר טלפון נייד וגרם לה לפצע מדמם גדול. במקרה נוסף, השליך הנאשם לעבר המתלוננת תנור חימום שפגע בחזה שלה. באירוע נוסף, תפס הנאשם את שערותיה והטיח את ראשה בקיר עד שנפלה. גם כאשר המתלוננת הייתה בהריון, לא ריחם עליה הנאשם ובעט בבטנה במספר הזדמנויות שונות. אומנם הנאשם הבין כי טעה, אבל לא נראה כי הוא הפנים לחלוטין את חומרת מעשיו. הוא חזר על כך שהפגין אלימות בשל לחצים, אבל ברור כי לא מדובר בהתפרצויות רגעיות".
לפיכך, בית המשפט החליט לגזור על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, ועשרה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, נגזר על הנאשם לפצות את המתלוננת בסכום של 5,000 ₪.
עודכן ב: 04/11/2012
