בית משפט שנדרש לגזור עונש על נאשם שהורשע, צריך לאזן בין האינטרסים הציבוריים לבין הנסיבות האישיות של הנאשם הספציפי. נקודת האיזון המדויקת משתנה בין מקרה למקרה. יהיו מקרים בהם בתי המשפט יבחרו להחמיר עם הנאשמים, לעומת מקרים בהם יוחלט דווקא להקל. להלן דוגמא לשיקולים בעת מתן גזר דין בגין עבירת הצתה.
יש לכם שאלה?
שני הנאשמים במקרה זה הורשעו בביצוע עבירת הצתה וסיוע להצתה, וזאת בעקבות עסקת טיעון בהם הם הודו בביצוע העבירות. על פי כתב האישום המתוקן, שני הנאשמים הגיעו לשער הישוב תובל והציתו את המבנה ששימש לשמירת הישוב ובקרת היוצאים והנכנסים. כתוצאה מהשריפה נשרף המבנה קליל ונגרם נזק משמעותי לו ולשער החשמלי של הישוב, נזק שהסתכם ב-32,000 ₪.
הנאשמים
הנאשם מס' 1 הינו סטודנט לרוקחות מאוניברסיטת עמאן. הוא ביצע את העבירה בעת שהיה בביקור אצל משפחתו. לנאשם זה לא היה עבר פלילי ותסקיר שירות המבחן ציין כי בסך הכל מדובר היה ב"אדם שאין לו מאפיינים עברייניים". נאשם מס' 2 היה בעל עבר פלילי בעבירות מין ובריחה ממשמורת חוקית. כמו כן, הוא חי במציאות קשה והיה מכור לסמים. נוסף לכך, נאשם מס' 2 אובחן כסובל ממחלה תורשתית קשה אשר גרמה לו לכאבים וקשיי תנועה. תסקיר שירות המבחן ציין כי מצבו הבריאותי והנפשי עלול להקשות עליו מאוד להתמודד עם מאסר.
הטיעונים לעונש
המדינה ביקשה לגזור עונש חמור על הנאשמים, בעיקר לנוכח העבירה החמורה בה הם הורשעו. העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירת הצתה עומד על 15 שנות מאסר. סנגוריהם של הנאשמים ביקשו להקל על מרשיהם ולהתחשב בנסיבותיהם האישיות. סנגורו של הנאשם מס' 1 טען כי החלק של מרשו בביצוע העבירה היה שולי ביותר. הוא תיאר את מרשו כבחור נורמטיבי אשר מעד בצורה חד פעמית וביקש לתת לו הזדמנות נוספת. סנגורו של הנאשם מס' 2 ביקש להתחשב במחלתו החמורה של מרשו ובכך שהוא הביע חרטה עמוקה על ביצוע המעשים.
החלטת בית המשפט
בית המשפט מציין כי אכן העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן חמורות. למרות זאת, הנסיבות האישיות של הנאשמים במקרה זה גברו על האינטרס הציבורי שבענישה מחמירה. הנאשם מס' 1 היה נקי מהרשעות קודמות, ועל כן היה ניתן לקבל את טיעון הסנגור כי הייתה זו בשבילו מעידה חד פעמית. לגבי הנאשם מס' 2, מצבו הרפואי והנפשי הוכח כקשה ביותר. בפסק הדין נקבע כי נראה שהיה מקום להתחשב בכך בצורה משמעותית. לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשמים 18 חודשי מאסר על תנאי, וכן עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 600 שעות. כמו כן, כל אחד מהנאשמים חויב לשלם 10,000 ₪ בעשרים תשלומים שווים של 500 ₪ כל אחד.
עודכן ב: 04/11/2012




