לאחר הליך משפטי מורכב, לאחרונה פסק בית משפט השלום בהרצליה פיצויים בסך 268,420 שקלים לתובע שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו כמכונאי רכב. התובע, כבן 42, נפגע בתאונה בשנת 2018 כשהיה בן 35, כאשר נדרס על ידי משאית במקום עבודתו.
כתוצאה מהתאונה, סבל התובע מקטיעה חלקית של שתי אצבעות בידו הימנית הדומיננטית, וכן מפגיעה בעצבים היקפיים עם הפרעות תחושתיות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 19%.
פגיעה זו, כפי שקבע בית המשפט, השפיעה באופן משמעותי על יכולתו של התובע להמשיך לעבוד במקצועו כמכונאי רכב, תחום שבו עבד במשך 16 שנים לפני התאונה.
פציעה קשה שהובילה לנכות צמיתה
אחד ההיבטים הייחודיים במקרה זה היה העובדה שהתובע, המוגדר כדר רחוב, בחר לייצג את עצמו לאחר שפיטר את עורכי דינו. ההליך המשפטי התאפיין בקשיים רבים, כאשר הנפגע התקשה בהבנת סדרי הדין וחשיבות הייצוג המשפטי. הדבר בא לידי ביטוי באי היענות להחלטות בית המשפט ובקשות חוזרות ונשנות שלא תמיד עלו בקנה אחד עם דרישות החוק.
השופטת השקיעה מאמצים רבים בניסיון לעזור לתובע, כולל הסברים מפורטים וניסיונות לשכנע אותו להסתייע בשירותי הסיוע המשפטי. למרות זאת, הנפגע נותר ללא ייצוג, מה שהשפיע על יכולתו להציג את טענותיו באופן מסודר ולהגיש ראיות מתאימות לתמיכה בתביעתו.
כיצד השפיעה הפגיעה על יכולת ההשתכרות?
בית המשפט בחן לעומק את השפעת הפגיעה על יכולת העבודה של התובע. נמצא כי אף על פי שהתובע המשיך לעבוד במוסך למשך כשלושה חודשים לאחר התאונה ולאחר מכן בעבודות זמניות בתחום המזון, הוכח כי לא יוכל לחזור לעבוד במקצועו המקורי.
בחינת הרקע התעסוקתי של התובע העלתה כי מדובר באדם שהכשרתו העיקרית הייתה בתחום מכונאות הרכב, כך שהמגבלה באצבעות ידו הדומיננטית פגעה באופן משמעותי ביכולתו לעבוד בתחום המקצוע שלו.
ניתוח נתוני השכר הראה כי חלה ירידה של כ-29% בהשתכרות התובע לאחר התאונה, והשופטת קבעה כי הנכות התפקודית עומדת על 19%, בהתאמה לנכות הרפואית שנקבעה.
מה היו השיקולים לקביעת סכום הפיצויים?
בית המשפט פסק לנפגע פיצויים בשלוש קטגוריות עיקריות:
הפסד שכר לעתיד כולל פנסיה בסכום של 352,030 שקלים. סכום זה חושב בהתבסס על שכרו של התובע לפני התאונה, הנכות התפקודית שנקבעה, והתקופה עד גיל הפרישה. בית המשפט הביא בחשבון את יכולתו של התובע להשתלב בשוק העבודה בעבודות אחרות, אך בשכר נמוך יותר.
עזרת הזולת והוצאות רפואיות נקבעו בסכום של 25,000 שקלים. אף שהתובע לא הגיש ראיות מפורטות לגבי צורכיו, בית המשפט הביא בחשבון את בדידותו של התובע ואת העובדה שיידרש בעתיד לסיוע כלשהו ולהוצאות רפואיות נוספות, כולל תחבושות לגדמים באצבעותיו.
נזק לא ממוני (כאב וסבל) נקבע בסכום של 41,675 שקלים. סכום זה נועד לפצות את התובע על הסבל שנגרם לו עקב הפציעה, כולל ארבעה ימי אשפוז ותקופת החלמה ארוכה.
מסכום זה נוכו תגמולים שכבר שולמו לתובע מהמוסד לביטוח לאומי בסך 134,886 שקלים (כולל ריבית והצמדה), וכן תשלום תכוף ששולם במהלך ההליך בסך 15,400 שקלים.
השופטת התייחסה גם למצבו הסוציו-אקונומי הקשה של הנפגע כדר רחוב. עם זאת, נקבע כי אין קשר סיבתי ישיר בין התאונה לבין מצבו הנוכחי ללא קורת גג. השופטת הדגישה כי מצבו של התובע הוא תוצאה של מכלול גורמים, הקשורים גם לאורח חייו ובחירותיו האישיות.
למרות מורכבות המקרה והעובדה שהתובע דרש סכומים גבוהים במיוחד (בטענתו דרש 450 מיליון שקלים), בית המשפט הקפיד לבחון את הראיות באופן מקצועי ולפסוק פיצוי הוגן בהתאם לנזק שנגרם בפועל.
המקרה מדגיש את ההבחנה החשובה בין נכות רפואית לנכות תפקודית. בעוד הנכות הרפואית נקבעת על פי טבלאות ומדדים אובייקטיביים, הנכות התפקודית בוחנת את ההשפעה בפועל של הפגיעה על יכולתו של הנפגע לתפקד ולעבוד בהתחשב במכלול נסיבותיו האישיות.
יש לך שאלה?
במקרה זה, קבע בית המשפט כי שיעור הנכות התפקודית זהה לשיעור הנכות הרפואית, מאחר שהפגיעה באצבעות היד הדומיננטית משפיעה באופן ישיר ומשמעותי על יכולתו של מכונאי רכב לעבוד במקצועו.
ת"א 54875-05-23