לאחרונה דן בית משפט השלום בתל אביב יפו בתביעה על סך של 75 אלף שקלים שהגיש צעיר כנגד מועדון "לילה בתל אביב. התובע טען כי באפריל 2023 בעלי המקום מנעו ממנו להיכנס למועדון עקב מוצאו האתיופי כאשר לטענתו, מדובר באפליה שמבוססת על רקע גזעני. התביעה הוגשה על פי חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. הצעיר דרש פיצוי גם ללא הוכחת נזק ממשי, כפי שמאפשר החוק.
לאחר בחינת הדברים, קיבל השופט את גרסתו של הצעיר וקבע כי בעלי המועדון יפצו אותו בסך של 50 אלף שקלים, ובנוסף ישלמו עשרת אלפים שקלים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין.
מה הייתה הסיבה שבגינה סורב הצעיר להיכנס לבילוי במועדון?
הנתבעים הכחישו בתוקף את הטענות נגדם וטענו כי הצעיר מנסה לנצל לרעה את חוק ההפליה ואת ערכי השוויון. לגרסת ההגנה, המועדון מקבל בברכה כל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או מוצא. הם הסבירו כי מניעת הכניסה נבעה מסיבות לגיטימיות ולא ממניעים גזעניים, וכי המועדון נסגר זמנית באירוע הנדון בגלל תפוסה מלאה.
לעומתם, התובע טען כי מנעו ממנו להיכנס רק בגלל שלא היה רשום ברשימת המוזמנים מראש. לחיזוק טענתו, הוא הציג עד נוסף שליווה אותו לאירוע וראה במו עיניו את ההתרחשויות.
השופט בחן בקפידה את הראיות, כולל סרטונים והקלטות שיחות טלפון שהציגו הצדדים. הצעיר הציג הקלטה של שיחה עם נציגת המועדון, שבה התברר כי המקום לא סוגר בדרך כלל את שעריו למי שלא רשום מראש.
מנגד, הנתבעים הציגו סרטוני אבטחה שלטענתם מוכיחים שהם מקבלים אנשים ממוצא אתיופי, אולם השופט גילה כי הסרטונים הללו כלל לא תיעדו את האירוע הנדון. אחד הנתבעים אישר בעדותו שהסרטונים אינם קשורים למקרה הספציפי, דבר שפגע ברמת האמינות של ההגנה. השופט ציין כי בסרטונים שתועדו לאחר האירוע נשמע עימות קולני שבו הועלתה הטענה על הפליה גזענית.
כמו כן, השופט מצא את עדי התביעה משכנעים יותר מעדי ההגנה והחליט כי אכן התרחשה אפליה. השופט התרשם כי עד התביעה הציג עדות עקבית שתמכה בגרסתו של הצעיר.
מדוע ההגנה לא זימנה לעדות את המארח שמנע את כניסת התובע והציגה סרטוני אבטחה חלקיים בלבד?
השופט מתח ביקורת על האופן שבו התנהלה ההגנה במהלך המשפט. הוא ציין כי ההגנה לא הביאה לעדות את המארח שלטענתה ניהל את האינטראקציה עם הצעיר באותו אירוע, זאת אף שזהותו ידועה וניתן היה לחייב אותו להעיד. השופט מצא שזהו מחדל ראייתי מובהק שפוגע באמינות גרסת ההגנה.
בנוסף, הוא תמה על הגשת סרטוני האבטחה המטעים שלא היו קשורים לאירוע. התרשמותו הייתה שהנתבעים מסתירים את האמת ולא פועלים בשקיפות מלאה. השופט גם ציין שהנתבעים לא סיפקו ראיות על כמות המוזמנים באירוע הנדון, ולא הציגו הסברים ברורים על המנגנון לבדיקת התפוסה שלטענתם הצדיק את מניעת הכניסה.
בעקבות זאת, השופט התרשם כי הסיבה האמיתית לסירוב הכניסה הייתה מוצאו של התובע. השופט הדגיש כי קיים קושי להוכיח התנהגות גזענית באמצעות ראיות, מכיוון שהיא בדרך כלל מוסתרת ומטושטשת, והוסיף כי לעתים גם שפעל ממניעים גזעניים מתקשה להכיר בכוונותיו האמיתיות.
מדוע הוחלט שהמועדון ישלם את סכום הפיצויים המקסימלי שנקבע בחוק האוסר על אפליה?
בסופו של דבר השופט קיבל את תביעתו של הצעיר והחליט על פיצויים בסך של 50 אלף שקלים - הסכום המרבי שניתן לקבוע על פי חוק ההפליה. השופט הסביר כי העובדה שהנתבעים סירבו להכיר בהתנהגותם הפסולה מצדיקה את הפיצוי המרבי.
יש לך שאלה?
פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות
בנוסף לפיצוי, חויבו הנתבעים לשלם עשרת אלפים שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. שני הסכומים יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. לסיכום הבהיר השופט כי גזענות אינה בעיה שנפתרת במעשה חד פעמי, אלא דורשת מאבק תמידי. הוא הדגיש שגם אם מקום כלשהו מקבל לעתים אנשים ממוצא מסוים, אין זה מבטיח היעדר אפליה באירועים אחרים.
תאד"מ 9239-08-23
