בפסק דין שניתן השבוע, חייב בית המשפט השלום בתל אביב יפו חברת הדרכה מובילה בתחום הטכנולוגיה לשלם פיצויים בסך של 30 אלף שקלים לסטודנט כבד שמיעה.

 

התובע ביקש להירשם לקורס פיתוח אתרים, ובשל מוגבלות השמיעה שלו נדרש לתמלול הקורס, אך החברה לא פרסמה מידע על זכויות הנגישות באתר או בטופסי ההרשמה והוא גילה רק בדיעבד כי הקורס שבו היה מעוניין אינו כולל תמלול.

 

אף על פי שהחברה הציעה לו קורס מונגש חלופי באותה שנה ותיקנה את הליקויים לאחר התביעה, השופט קבע שאי פרסום זכויות הנגישות הוא הפרה של תקנות הנגישות, אשר מחייבות לפרסם באתר האינטרנט ובטופסי ההרשמה מידע על זכויות הנגישות הזמינות למשתתפים עם מוגבלות.

 

עקב אי פרסום זכויות הנגישות בקורס, הסטודנט נדרש לבצע בירורים מייגעים

 

הסטודנט פנה לחברה בתחילת שנת 2024 וביקש להירשם לקורס שהיה אמור להתחיל בסוף ינואר. כאשר ביקש שירותי תמלול, החברה הפנתה אותו לרכזת הנגישות. תחילה החברה טענה שעליה להנגיש רק 40 שעות מתוך 400 שעות הלימוד הפרונטליות. לאחר פנייה משותפת לנציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, התברר שעל החברה להנגיש קורס אחד שלם מכל סוג בשנה.

 

החברה הציעה לסטודנט שתי אפשרויות: הנגשה לא מסונכרנת של הקורס המקורי (כתוביות לאחר 24 שעות), או הצטרפות לקורס מונגש שייפתח מאוחר יותר באותה שנה. הסטודנט דחה את שתי האפשרויות וטען שהן אינן עומדות בדרישות החוק.

 

הסטודנט טען כי החברה הפלתה אותו ופגעה בזכותו לשוויון. ראשית, הוא טען שהקורס המונגש התקיים 11 חודשים לאחר הקורס המקורי ומדובר בהפליה, שכן אנשים ללא מוגבלות יכולים להירשם לכל קורס שהם רוצים במועד הרצוי להם.

 

שנית, הוא טען שהחברה הפרה את החובה לפרסם זכויות נגישות בטופסי ההרשמה ובאתר האינטרנט. בנוסף, הוא גילה שכל סרטוני הלמידה העצמית בקורס (100 שעות) לא כוללים כתוביות לכבדי שמיעה.

 

החברה טענה להגנתה שהיא פעלה בהתאם לדרישות החוק ואף מעבר לנדרש, והדגישה כי הציעה לסטודנט קורס מונגש באותה שנת לימודים, ובכך עמדה בדרישות החוק. בנוסף, החברה הוסיפה כי מבחינה כלכלית, עלות התמלול הסימולטני גבוהה משמעותית מעלות הקורס, מה שהופך את הקורס להפסדי עבורה. לבסוף, החברה טענה כי לאחר שהבעיה עלתה, היא פעלה מיד לתיקון הליקויים ושיפור טופסי ההרשמה.

 

החברה לא עמדה בחובת פרסום הנגישות, ולכן חויבה בתשלום פיצויים

 

השופט נדרש להכריע בהתאם לפרשנות חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. הוא דחה את טענת החברה לפטור כלכלי, וקבע שיש לבחון את המחזור הכולל של החברה ולא רווחיות של קורס בודד. השופט הסביר שהתקנות מאפשרות לקבץ כמה משתתפים עם מוגבלות לקורס מונגש אחד, מה שמפזר את העלות.

 

מנגד, השופט הבהיר כי הסטודנט לא הוכיח נזק ממוני או לא ממוני ספציפי. בנושא הכתוביות לסרטונים, השופט קבע שהחברה פטורה מהוספת כתוביות כל עוד לא התבקש הדבר על ידי משתתף בקורס. השופט הדגיש שהחברה עמדה בדרישות התקנות מאחר שהציעה קורס מונגש באותה שנה. עם זאת, הוא מצא שחלה הפרה של חובת הפרסום וקבע שהדבר גרם לסטודנט תקופה ארוכה של בירורים שניתן היה למנוע.

 

התקנות מחייבות פרסום מידע על שירותי נגישות באתר האינטרנט ובטופסי ההרשמה, הבהיר השופט, ודחה את טענת החברה שהסטודנט לא נפגע כיוון שבסוף קיבל את המידע.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות

 

השופט קבע פיצויים בסך של 30 אלף שקלים ללא הוכחת נזק בשל הפרת התקנות. בקביעת הסכום, השופט התחשב במספר גורמים: זו הייתה התביעה הראשונה מסוגה נגד החברה, והיא פעלה לתקן את המחדלים לאחר שהבעיה עלתה. בנוסף לסכום הפיצויים שהוטל על החברה לשלם לתובע, היא חויבה גם בתשלום הוצאות משפט בסך של 20 אלף שקלים נוספים, כך שהסכום הכולל שהוטל על החברה לשלם הגיע לסך של 50 אלף שקלים.

 

לבסוף, השופט דחה את בקשתו של התובע לתשלום פיצוי נוסף בסך של עשרת אלפים שקלים כפיצוי הרתעתי.

 

ת"א 41606-02-24