צלם עצמאי זכה לאחרונה בפסק דין נגד חברה המנהלת אתר מלגות דיור לסטודנטים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בית המשפט קבע שהחברה הפרה את זכויות היוצרים של הצלם בצילום שצולם בשכונת שפירא בתל אביב, וחייב אותה בפיצוי של 2,500 שקלים. השופט ציין שלצלם לא נגרם נזק ממשי, לחברה לא צמח רווח מההפרה, השימוש נעשה בתום לב באתר בעל חשיפה נמוכה, והחברה הסירה את התמונה מיד לאחר פניית הצלם.

 

הצילום שהוצג באתר הפר את זכויות היוצרים של הצלם

 

התובע, שעובד כצלם עצמאי, צילם בשנת 2010 בית בשכונת שפירא בתל אביב שעל גגו הוצבה מכונית אדומה. הצילום הועלה לאתר של סוכנות הצילום פלאש 90 עם ציון שמו של הצלם. בין הצלם לסוכנות הצילום נכרת הסכם שלפיו ניתנת לסוכנות הזכות להציע את התמונות ללקוחותיה, אך זכות היוצרים בתמונות נותרת של הצלם.

 

בשנת 2018 התברר לצלם שחברה המנהלת אתר מלגות דיור לסטודנטים השתמשה בצילומו באתר האינטרנט שלה ללא רשות, ללא תמורה וללא מתן קרדיט. הצלם קיבל מידע מסוכנות הצילום שהחברה לא רכשה ממנה את הזכות לעשות שימוש בצילום. הצלם פנה לחברה ודרש שתפסיק להשתמש בצילום ושתפצה אותו בסכום של 30 אלף שקלים. כשהחברה סירבה לדרישת הפיצוי, הוגשה תביעה זו לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 45 אלף שקלים.

 

האם החברה הפרה את זכויות היוצרים בתום לב?

 

הצלם טען שהחברה הפרה את זכות היוצרים שלו בצילום על שני היבטיה - הכלכלית והמוסרית. לטענתו, השימוש בצילום פוגע בקניינו ובמוניטין שלו והוא זכאי לפיצוי משמעותי. הוא הדגיש שהחברה השתמשה בצילום במשך תקופה ארוכה ואף המשיכה להשתמש בו כחודשיים נוספים לאחר שפנה אליה בכתב.

 

מנגד, החברה טענה שהצלם לא הוכיח שהוא בעל זכות היוצרים בצילום, ומכל מקום שהיא זכאית להגנת מפר תמים. היא טענה שפעלה בתום לב ולא הייתה מודעת להפרה, וכי מי שטיפל באחזקת האתר היו סטודנטים שהונחו לפעול לפי החוק תוך שמירת זכויות יוצרים. באשר לגובה הפיצוי טענה החברה שהשימוש נעשה בתום לב ושלא לצרכים מסחריים, ושהיא הסירה את התמונה מהאתר לאחר פניית הצלם ואף הציעה פיצוי כספי.

 

השופט קבע שהצילום מהווה יצירה אמנותית כהגדרתה בחוק, וכי הצלם הוכיח שהוא בעל זכות היוצרים בצילום. השופט התבסס על החזקה שבחוק לפיה כאשר שמו של אדם מופיע על היצירה בדרך המקובלת כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה. במקרה זה שמו של הצלם מופיע באתר פלאש 90 לצד הצילום, ומכאן שקמה החזקה שהוא היוצר.

 

השופט דחה את טענת החברה שזכות היוצרים הועברה מהצלם לסוכנות הצילום, וקבע שטענה זו מהווה הרחבת חזית שהועלתה לראשונה רק בסיכומים.

 

כמו כן, השופט דחה את טענת החברה שהיא זכאית להגנת מפר תמים. זאת מכיוון שההגנה חלה רק על מי שהפר זכות יוצרים מבלי שידע ומבלי שהיה עליו לדעת על עצם קיומה של זכות יוצרים ביצירה. ההגנה אינה חלה אם המפר טעה או לא ידע מי בעל הזכות או מה היקף ההרשאה.

 

במקרה הנוכחי, החברה לא טענה שסברה בטעות שכלל אין בצילום זכות יוצרים, אלא הייתה מודעת לזכות זו ואף ייתכן שרכשה מהסוכנות את הזכות להשתמש בו. השופט קבע שהחברה אמנם פעלה בתום לב ולא הייתה מודעת שאחד מעובדיה עשה שימוש מפר, אך אין די בתום לב כדי לחסות תחת הגנת המפר התמים. עם זאת, השופט ציין שלתום הלב יש נפקות בשאלת גובה הפיצוי.

 

מה השיקולים לקביעת גובה הפיצוי?

 

החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100 אלף שקלים. השופט בחן את כל השיקולים הרלוונטיים והגיע למסקנה שהפיצוי צריך להיות מינימלי. ביחס להיקף ההפרה, מדובר בצילום אחד שפורסם באתר עם חשיפה נמוכה.

 

באשר לחומרת ההפרה, הצילום פורסם באתר אינפורמטיבי שאינו מסחרי, והחברה לא עשתה בו שימוש מסחרי. החברה מופעלת על ידי עמותת הסטודנטים ופעילותה אינה למטרת רווח. לעניין הנזק הממשי לצלם, השופט קבע שלא נגרם לו נזק כספי ממשי. מהעדויות עלה שהצלם קיבל תשלום מראש עבור מספר רב של צילומים והסוכנות רשאית למכור אותם מבלי שהוא יהיה זכאי לתמורה נוספת. לחברה לא צמח רווח מההפרה, והיא אינה מרוויחה מכך שסטודנטים שוכרים דירות.

 

השופט קבע שהצילום הופיע באתר לתקופה של יותר משנה, אך לא מצא שלמשך הזמן הייתה משמעות מהותית. החברה הסירה את התמונה כחודשיים לאחר מכתבו הראשון של הצלם, והשופט קיבל את טענתה שפעלה להסיר את התמונה במהירות וכי הדבר התעכב בשל בעיות טכניות.

 

באשר לתום ליבה של החברה, השופט קבע שאמנם היא אינה חוסה תחת הגנת מפר תמים, אך כן פעלה בתום לב. הוא השתכנע שהשימוש המפר נעשה בטעות על ידי אחד מעובדי החברה ללא ידיעת מנהליה, ללא כוונת זדון. השופט שקל גם את העובדה שהחברה הציעה לצלם פיצוי לפני פתיחת ההליך, וציין שייתכן כי היה ניתן לחסוך את ניהול ההליך המשפטי.

 

השופט קבע את סך הפיצויים ללא הוכחת נזק על סך של 2,500 שקלים. באשר להוצאות המשפט, השופט החליט שלא להוציא צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

 

תא"מ 10696-11-18


עודכן ב: 30/09/2025