בית המשפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שעסקה באירוע שהתרחש באוגוסט 2022 בנמל תל אביב, כאשר סכסוך על מקום חניה הסלים לטענות על דריסה מכוונת ולהשמעת קללות גזעניות.
התובע, יליד רוסיה, תבע את האישה שאיתה נקלע לסכסוך על חניה בטענה שהיא דרסה אותו במכוון עם רכבה, וקיללה אותו על רקע מוצאו. האישה הכחישה את הדריסה. הצדדים הציגו הקלטות וסרטונים שתיעדו את האירוע מזוויות שונות, אך השופט קבע שלא ניתן להכריע בוודאות האם אכן הייתה דריסה מכוונת.
עם זאת, השופט קבע שהקללות הגזעניות שהושמעו מהוות דיבה אסורה לפי חוק איסור לשון הרע, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים, וכן לשלם את הוצאות המשפט בסך של 5,000 שקלים.
ויכוח על מקום חניה הסלים לצעקות וקללות על רקע מוצאו הרוסי של התובע
באותו אירוע, האישה שחיפשה מקום חניה כדי להגיע לבתה שהמתינה לה, מצאה מקום חניה פנוי. הגבר, שעבד בסביבה, סירב לאפשר לה להיכנס למקום. לטענת התובע, האישה החלה לצעוק לעברו קללות גזעניות הקשורות במוצאו הרוסי. עוד טען שהאישה איימה בפני שוטר שאליו התקשרה שהיא תדרוס אותו אם הוא לא ייסע מהמקום, ולבסוף אכן דרסה את כף רגלו הימנית בכוונה. הוא הקליט את האירוע באמצעות הטלפון הנייד שלו.
הגבר הציג שתי הקלטות אודיו. באחת נשמעת האישה אומרת לשוטר כי תדרוס אותו, והשוטר מסביר לה ששיחתם מוקלטת ומבקש שלא תאיים. בהמשך ההקלטה נשמעת האישה צועקת לעברו קללות גזעניות. בהקלטה השנייה נשמע התובע נאנח בכאב לאחר הדריסה הנטענת. עד התביעה, חברו של הגבר, תמך בגרסתו והעיד שהוא היה עד למעשה.
מנגד, האישה הכחישה את הדריסה וטענה שהגבר ביים את האירוע והניח את כף רגלו מתחת לגלגל הרכב במטרה לסחוט ממנה כסף. לתמיכה בגרסתה, הציגה סרטון שצילמה עדה שנכחה במקום במקרה. בסרטון נראה הגבר מציב בכוונה את כף רגלו החשופה בסמוך לגלגל של רכבה.
באשר לקללות, האישה שינתה גרסאות במהלך הדיון - פעם הודתה בחלקן והתנצלה, פעם הכחישה, ופעם טענה שהיא לא זוכרת. לבסוף הודתה שאמרה דברים קשים, אך טענה שזה היה מתוך כעס ולחץ.
בית המשפט: קללות גזעניות הן דיבה אסורה, גם אם נאמרו בעת לחץ וכעס
ניתוח הראיות העלה ספקות באשר לטענת התובע שהנתבעת דרסה אותו. לפי המסמכים הרפואיים מבית החולים לא נצפו סימני חבלה ברגלו, והוא שוחרר במהירות ללא בדיקות נוספות. כמו כן, התובע לא התפנה מיד לטיפול רפואי אלא המשיך לעבוד - התנהגות שאינה מתיישבת עם דריסת רגל.
הסרטון שצילמה עדת ההגנה הראה את התובע מציב בכוונה את רגלו ליד הגלגל. אנקות הכאב שהשמיע בהקלטות נשמעו לא אותנטיות. נוסף על כך, בסרטון שצולם לאחר הדריסה, התובע נראה מתפקד ללא סימן לכאב. השופט קבע שקיים ספק שאינו מאפשר לקבוע מה באמת קרה, ושהגבר לא הוכיח את הדריסה ולכן העילה הנזיקית נדחתה.
לעומת זאת, הוכח ללא ספק שהאישה השמיעה קללות עם אופי גזעני הקשור במוצאו הרוסי של התובע. השופט ציטט פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת שגידופים וקללות עשויים להיות לשון הרע, ושגידוף הכולל אמירה גזענית נחשב הוצאת דיבה, גם אם נאמר בעת כעס.
השופט דחה את הטענה שהאישה הייתה קורבן תמים באירוע, מאחר שמהראיות עלה שהיא ניסתה לגרום לגבר לוותר על מקום החניה בכוחניות, הזעיקה את בן זוגה למקום והסלימה את המצב. השופט קבע שהקללות הגזעניות מהוות דיבה אסורה, ושאין לאישה כל הגנה חוקית - לא הגנת "אמת דיברתי" ולא הגנת תום לב.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר התביעה התקבלה בכל הנוגע להוצאת לשון הרע. השופט פסק לטובתו של התובע פיצויים בסך של עשרת אלפים שקלים. בקביעת סכום הפיצויים, השופט איזן בין שיקולים שונים: מצד אחד, הפוגעניות שבקללות הגזעניות הקולניות. מצד שני, הוא התייחס לכך שהקללות נאמרו מתוך כעס, ושהתובע עצמו היה שותף בהסלמת האירוע. כמו כן חויבה האישה לשאת בהוצאות המשפט בסך של 5,000 שקלים.
ת"א 69076-02-23
