"הואיל וברצון הצדדים לסיים הסכסוך שביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט".

"הואיל והצדדים הגיעו להסדר לישוב הסכסוך שביניהם כאמור בהסדר זה".

בת.א. 7230/02 (פ"ת) שלום מאור נ' משי טקס (86) 2000 בע"מ ואח', נדון מקרה בו חברה (להלן: "נתבעת 1") ואחד מבעליה (להלן: "נתבע 2"), הזמינו אצל קבלן עבודות שיפוצים הן עבור נתבעת 1 והן עבור ביתו של נתבע 2. העבודות שהוזמנו בוצעו על ידי הקבלן (להלן: "התובע"), ואולם הנתבעים לא שילמו לו את מלוא התמורה.

הצדדים פנו לגישור אשר במסגרתו הגיעו להסכם שבו הועמדה יתרת החוב של נתבעת 1 לקבלן על סך של 24,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לאחר זמן הנתבעים חזרו בהם מהסכם הגישור. לטענתם יש לבטל את הסכם משום טעות. בין יתר טענותיהם נאמר כי הגישור נועד להסדיר את טענות התובע כלפי נתבעת 1 בלבד, וכי עדין פתוחה בפני נתבעת 1 הדרך לתבוע את התובע עצמו בגין ליקויים בביצוע עבודות השיפוצים.

למחרת החתימה על הסכם הגישור, וכשהתברר כי על פי נוסחו של הסכם הגישור, אין הדברים כך, פנו הנתבעים למגשר בבקשה להכניס הבהרה בעניין זה להסכם הגישור. משההבהרה לא הוכנסה להסכם הגישור הודיע נתבעת 1 על ביטולו עקב טעות שטעתה בעת שחתמה עליו.

דיון:

בית המשפט קבע כי הנתבעת 1 לא התכחשה לחתימתה על הסכם הגישור אולם לטענתה הסכם הגישור איננו מחייב אותה, עקב טעות שטעתה בעת החתימה עליו.
לטענתה, הניחה בעת חתימתה על הסכם הגישור, כי הגישור נועד להסדיר את טענות התובע כלפיה בלבד, וכי עדין פתוחה בפניה הדרך לתבוע את התובע בגין ליקויים בביצוע עבודות השיפוצים.

בסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, נאמר:
"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה".

בית המשפט אמר כי יסודות עילת הביטול הנזכרת בסעיף 14 לחוק הינם כדלהלן: התקשרות בהסכם, קיומה של טעות שבה טעה הצד המבקש את ביטולו של החוזה, קיומו של קשר סיבתי בין הטעות ובין ההתקשרות בהסכם והיותה של הטעות טעות יסודית.

לגישת בית המשפט, בחינת המבוא של הסכם הגישור אינה מותירה ספק כי הצדדים התכוונו להסדיר ולסיים את כלל מערכת היחסים ביניהם בהסכם הגישור. וכך נקבע:

"עיון בהסכם הגישור שולל את טענת הנתבעת 1 בנוגע לקיומה של טעות". במבוא להסכם הגישור נאמר: "הואיל וברצון הצדדים לסיים הסכסוך שביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט". אין בפסקה זו, הפסקה השנייה למבוא של הסכם הגישור, שום תיחום, ונראה מהדברים, כי הסכם הגישור בא להסדיר את הסכסוך שבין הצדדים בכללותו. מסקנה דומה עולה מהאמור בפסקה החמישית למבוא, שם נאמר: "הואיל והצדדים הגיעו להסדר לישוב הסכסוך שביניהם כאמור בהסדר זה".

שוב אין שום תיחום לחלק כלשהו מהסכסוך בין הצדדים אליו לכאורה מתייחס הסכם הגישור, ונראה בבירור, כי מדובר בהסדר לישוב הסכסוך בכללותו. אכן בסעיף 3 להסכם הגישור נאמר: "לשם יישוב סופי ומוחלט של הסכסוך ישלם צד ב' לצד א' ...". במובאות אלו מתוך לשונו של הסכם הגישור יש כדי לסתום את הגולל על טענת הנתבעת 1, כי טעתה לחשוב שאין בהסדר הגישור כדי למנוע ממנה הגשת תביעה נגד התובע בגין ליקויים בעבודות השיפוצים. לשונו של הסכם הגישור ברורה ואינה משתמעת לשני פנים, והיא עומדת בניגוד מוחלט לטענת הנתבעת 1. לשונו של הסכם הגישור כה ברורה, כך שגם אם טעתה הנתבעת 1 וסברה, כי אין הסכם הגישור מונע ממנה הגשת תביעה נגד הנתבע, הרי שלאור לשונו הברורה של הסכם הגישור יש לראות טעות שכזו כנובעת מרשלנות רבתי של הנתבעת 1, המונעת ממנה לבטל את הסכם הגישור בשל טעות זו".

העובדה, כי בעת כריתת הסכם הגישור לא נהנתה הנתבעת 1 מייצוג משפטי אין בה כדי לשנות דבר, משום שגם קריאתו של הדיוט את נוסח הסכם הגישור תלמד מיד, שמדובר בהסדר גישור כולל, המתיימר לסיים את הסכסוך שבין הצדדים לו בכללותו, מבלי שהוא מותיר אחריו שאלות פתוחות, שאמורות להיות נידונות בשלב מאוחר יותר.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הסכם הגישור עומד בתקפו, וכי הוא מסדיר את הסכסוך שבין הצדדים באופן גורף ומקיף, כך שדין טענת הנתבעת 1 לביטול ההסכם להידחות. חשוב להדגיש את אחריות המגשר באשר לניסוח הסכם הגישור. אף כי מבוא ההסכם מורכב מפסקאות שלעיתים נראות מיותרות וחסרות ערך (חלק ה"הואיל"), פרשה זו מלמדת כי על המגשר לתת את תשומת הלב הראויה למבוא ההסכם. ראוי להדגיש ולהסביר לצדדים היושבים בגישור את משמעות המבוא והאמור בו בהתייחס לסוף הסכסוך עם החתימה על ההסכם. משמעותו המשפטית של סוף זה הנה שלילה וחסימה מוחלטת של כל תביעה, טענה או דרישה נוספת של אחד הצדדים מרעהו, בכל עניין הכרוך בנושא בו דנו הצדדים בגישור.

עו"ד גיל עוז.