רשלנות רפואית בניתוח
ניתוח הינו פרוצדורה כירורגית אשר כרוכה בסיכונים, ויכולה להותיר את המטופל עם נזקים קשים פיזיים ונפשיים, לגרום לנכות ובמקרים קשים יכול להוביל אף למות המטופל.
בעוד ישנם מקרים בהם נגרם למנותח נזק ללא קשר לרשלנות רפואית, ישנם נזקים אותם ניתן היה למנוע על ידי התנהלות זהירה מצד הרופא המנתח והצוות הרפואי. בית המשפט יקבע רשלנות בניתוח במקרים בהם הוכח כי המנתח והצוות הרפואי לא פעלו בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה, בהתאם לידע המקצועי בתחום ולפי כללי הזהירות המקובלים.
רשלנות רפואית בניתוח אינה מתייחסת רק להליך הניתוח עצמו, אלא גם להתנהלות הצוות הרפואי בשלבים שלפני הניתוח ובשלבי ההתאוששות מהניתוח. התנהלות נכונה של הרופא המנתח לפני הניתוח יכולה להשפיע על תוצאות ההליך. הצלחת הניתוח תלויה, בין היתר, באבחון נכון של המחלה, עריכת היכרות עם ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומצב בריאותו, והערכת החלופות האפשריות לניתוח.
כמו כן, פעמים רבות תביעות רשלנות בניתוח נסמכות על חוק זכויות החולה אשר קובע כי על הרופא לספק למטופל הסבר מלא לגבי פרוצדורת הניתוח ולקבל הסכמתו בכתב טרם ביצוע הניתוח.
במקרים מסוימים, רשלנות רפואית בניתוחים תיקבע גם כאשר הנזק למטופל היה ללא קשר ישיר לבעיה הרפואית בעטיה נותח. דוגמאות לכך יכולות להיות במקרים של נזקים שנגרמו למטופל עקב הליך הרדמה לקוי או עקב השגחה לקויה על מצבו בשלבי ההתאוששות לאחר הניתוח.
אי הסכמה מדעת
תביעות רבות של רשלנות רפואית בניתוח מוגשות במקרים בהם לא ניתן למטופל הסבר מלא לפני הניתוח על הפרוצדורה לפני הניתוח ובמהלכו, על תקופת ההחלמה, סיכוי ההצלחה של הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות הלוואי וכן האפשרויות החלופיות שברשותו.
במידה והמטופל יכול להוכיח כי אם היה מקבל את כל האינפורמציה על הניתוח היה בוחר שלא לעשות אותו, זוהי עילה לתביעה. כמו כן, על פי החוק, ההסבר צריך להינתן למנותח מספיק זמן לפני הניתוח, בכדי לאפשר לו להגיע להחלטה רציונאלית האם לתת הסכמתו או לאו.
במקרים של ניתוחים שאינם מצילי חיים, אינם דחופים או אינם הכרחיים, בתי המשפט רואים חובה מוגברת על המנתח לתת למטופל את כל האינפורמציה על הניתוח וכל הכרוך בו, ומספיק זמן מראש. פעמים רבות, אנשים בוחרים לעבור ניתוח במטרה לשפר את איכות חייהם או את המראה שלהם, דוגמת ניתוחים קוסמטיים.
מחובתו של הרופא להסביר להם לגבי הסיבוכים הכרוכים בניתוח, תופעות הלוואי ותקופת ההחלמה, על מנת שישקלו האם הניתוח כדאי מבחינתם, ויקבלו החלטה מושכלת האם בכל זאת ברצונם לעבור את הניתוח. כמו כן, ישנם ניתוחים המחייבים ביצוע הערכה פסיכיאטרית לפני הניתוח על מנת לבדוק את המוכנות הנפשית של המטופל לעבור ניתוח.
מקרים נוספים המהווים עילה לתביעת רשלנות בניתוח הם כאשר ניתן למטופל הסבר, אך הוא לא יכל באמת להבין את משמעותו, ולכן הסכמתו כביכול לעבור את ההליך הרפואי אינה נחשבת באמת הסכנה מדעת. לכן, גם במקרים בהם מטופל חתם על טופס המצהיר כי הוא יודע את כל הפרטים, יש לעיתים עילה לתביעת רשלנות רפואית בניתוח.
עילות נוספות לתביעות רשלנות רפואית בניתוח:
1. הניתוח בוצע למרות שהמטופל לא היה כשיר לניתוח מסוג זה - רשלנות בניתוח תיקבע, לדוגמא, במידה והוכח כי הרופא התרשל בבדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל או בהערכת המצב הבריאותי של המטופל לפני ביצוע הניתוח.
2. הניתוח בוצע בסטנדרטים רפואיים בלתי סבירים - רשלנות רפואית תיקבע במקרים בהם עקב התנהלות בלתי זהירה של המנתח נגרמה, לדוגמא, פגיעות באיברים חיוניים, כמו פגיעה בכלי דם, פגיעה בעצב, פגיעה באיברים אחרים בשדה הניתוח, כגון שיתוק מיתרי הקול של המטופל בניתוח בלוטת התריס וכדומה.
3. כשלים בשלבי ההכנה לניתוח ו/או תהליך ההרדמה לפני הניתוח ובמהלכו – רשלנות בניתוח תיקבע למשל במקרים בהם במהלך תהליך ההרדמה היתה טעות במינון החומר, נעשה שימוש במכשור לא תקין או שהרופא המרדים התרשל בפיקוח על מצב המטופל, כגון תנוחה לא נכונה של הגפיים במהלך הניתוח, היכולה לגרום לפגיעה עצבית וכדומה.
4. הליך המעקב וההשגחה לאחר הניתוח לא בוצע כראוי – לדוגמא, מעקב לקוי אחרי דימום, התדרדרות במצב המנותח ורמת ההכרה של המנותח במחלקת ההתאוששות.
5. חפצים זרים, כגון כלי מנתחים או חומרי חבישה, הותרו בגופו של המנותח.
6. עקב הניתוח נותרו בגוף המטופל צלקות מכוערות ובלתי הכרחיות- עילה זו תקפה במיוחד במקרים של ניתוחים פלסטיים.
7. ניתוח של איבר לא נכון בגוף המטופל.
8. למטופל נגרם נזק עקב אי ביצעו פעולה רפואית נדרשת והכרחית, הצוות הרפואי התמהמה בביצועה, או שהיא בוצעה באופן לקוי.
עודכן ב: 17/03/2013
.jpg)
.jpg)
