למרות מעמדו הייצוגי, מוסד הנשיאות בישראל מוכר כאחד ממוסדות היסוד של המדינה. חוק יסוד: נשיא המדינה מעגן את סמכויותיו השונות של הנשיא והלכה פסוקה היא כי הנשיא עומד מעל לרשויות המדינה ודמותו מגלמת אפוא את אישיות המדינה. כאמור, תפקידו של נשיא המדינה (כיום, שמעון פרס) הינו ייצוגי בעיקרו. עם זאת, בין תפקידיו הייצוגיים השונים, קיימת לנשיא סמכות נוספת בנעליו כ"רשות החוננת".
יש לכם שאלה?
סמכות החנינה בישראל, המוענקת לנשיא המדינה, מעניקה לנשיא מרחב הכרעה עצמאי ודורשת ממנו הפעלת שיקול דעת. סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, מעגן את הזכות הנ"ל באופן הבא – "הנשיא הינו בר סמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל בעונשם על ידי המרתו או הפחתתו".
לאחרונה, הנשיא, שמעון פרס, מתבקש לבחון בקשות רבות לחנינה אשר מוגשות על ידי עבריינים מורשעים. לדוגמא, בפברואר 2010 הגיש השר לשעבר שלמה בניזרי בקשת חנינה לנשיא. עורכי דינו של בניזרי טענו בבקשת החנינה כי הוא ריצה כבר שליש מעונשו המקורי, מצבו הכלכלי קשה והוא ירד מכלל נכסיו. לטענת באי כוחו של השר לשעבר, העונש אשר הוטל על מרשם היה "כבד מאד ומרתיע דיו". גם משפחתו של השוטר שחר מזרחי, אשר מרצה מאסר לאחר מאבק עם גנב רכב שהסתיים במותו של הגנב, הגישה בקשה לנשיא לחון את השוטר בטענה שהאחרון מילא תפקידו והגן למעשה על חייו. כמו כן, ניתן למנות גם את השוטרים אשר הניחו את מטען החבלה מתחת לרכבו של העבריין מיכאל מור (פרשת ה"שוטרים הנוקמים") ועוד.
גם ה"זאב של העולם התחתון"
לקבוצת מבקשי החנינות הצטרף הבוקר (23.10) גם העבריין זאב רוזנשטיין. רוזנשטיין נחשב בעבר כראש ארגון פשיעה וכיום הוא מרצה עונש מאסר של 17 שנה (בשל ניסיון חיסול יריבים, מעורבות בפרשיית רצח וסחר בסמים של למעלה ממיליון כדורי אקסטזי). בבקשת החנינה מבקש רוזנשטיין את רחמיו של הנשיא וזאת בשל תנאי מעצרו בארצות הברית. לטענתו, היחס אשר קיבל מרשויות הכלא האמריקאי, לרבות התנאים הפיסיים במעצר בחו"ל, גרמו להרעה משמעותית במצב בריאותו.
רוזנשטיין נחשב בעבר ליעד מספר אחד של משטרת ישראל והוא נעצר בשנת 2004. לפני כחמש שנים הוא הוסגר לארצות הברית בגין כתב אישום אשר הוגש כנגדו בשל עסקת סמים. רוזנשטיין הודה בהסדר טיעון והושב לישראל. בית המשפט המחוזי הרשיע בפברואר השנה את רוזנשטיין בקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הרצח המשולש בשנת 2001 בחוף כנרת.
(1).jpg)
