בעבר, מרבית העובדים במשק לא נדרשו לעבוד מול מחשב ועבודתם התבססה על תיוקים, ניירות, כתיבה בכתב יד, טלפונים וכדומה. כיום, כאשר אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, עובדים רבים מועסקים מול המחשב מדי יום.
יש לכם שאלה?
העבודה מול המחשב נחשבת לעבודה יעילה ומהירה, ומעבר המידע בה הינו קל ונגיש. עם זאת, עבודה מרובה מול המחשב עלולה לגרום לא אחת לבעיות בריאותיות. האם עובד אשר סובל מבעיות שונות בגין עבודה מול מחשב זכאי כי ביטוח לאומי יכיר בו כנפגע עבודה?
הסכנות האורבות לעובד המחשב
עבודה מול המחשב כוללת בעלי מקצוע רבים כגון עורכי דין, מתכנתים, מזכירות, עיתונאים, כתבים, עורכי תוכן, מהנדסים, רואי חשבון ועוד. חשוב לדעת כי שימוש לא נכון במקלדת עלול לסכן את בריאותו של העובד. קל וחומר הדברים אמורים כאשר מדובר בעבודה אינטנסיבית מול המחשב במשך שעות ארוכות וימים רבים. הבעיות הבריאותיות הנפוצות במקרים אלה הינן – דלקת גידים, תסמונת התעלה הקרפלית (הידועה גם בשמה "תסמונת תעלת שורש כף היד"), כאבי עיניים, וכאבי צוואר וגב.
- דלקת גידים – מאמץ יתר של גיד אחד או יותר עלול לגרום לעובד ללקות בדלקת גידים. מדובר אפוא בתגובה דלקתית טבעית אשר נגרמת כאשר הגידים ביד נמצאים בתנועות מונוטניות. תנועות אלו מאייפנות עבודת הקלדה והן גורמות לחיכוך מכני עם העצם הגורם לתגובה דלקתית. על פי רוב, כאבים בגין דלקת גידים יופיעו בתנועה מסוימת אחת ויורגשו גם בעת מנוחה. לעיתים, העובד יסבול מנפיחות קלה ורגישות מקומית. היות ועובדים רבים אינם מייחסים לדלקת זו את הרצינות הראויה, ההקלדה נמשכת והדלקת עלולה להחמיר.
- תסמונת התעלה הקרפלית – תסמונת התעלה הקרפלית הינה מחלה נפוצה במקרים אלה אשר ידועה גם בשמה "תסמונת מנהרת שורש כף היד. מדובר בתופעה של כאב בשורש כף היד אשר יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתחושת הירדמות או עקצוץ. התסמונת עלולה להקרין גם ליד כולה אך על פי רוב יתמקד עיקר הכאב באגודל ובשלוש האצבעות הסמוכות לו. אחד הגורמים העיקריים לתסמונת זו הינו פעולת מאמץ חוזרנית אשר מאפיינת פעמים רבות עבודת הקלדה מול מחשב.
- כאבי עיניים – כאבי עיניים בגין עבודה מול מחשב הינם כאבים אשר מקורם במאמץ העיניים בצפייה בבהירות מסך המחשב או במעבר מהיר (ריצוד) של העיניים בין המקלדת לבין המסך. הסיפטומים לכאבי עיניים בגין עבודה מול מחשב הינם ראייה מטושטשת, יובש, תחושת שריפה בעין, עייפות העין, כאבי ראש ורגישות לאור.
- כאבי גב וצוואר – ישיבה ממושכת מול המחשב, אשר איננה על כסא מתאים וללא יציבה ראויה, עלולה לגורם לבעיות גב וצוואר. כאבים אלו נובעים מלחץ בלתי אחיד על השרירים אשר מחוברים לחלויות עמוד השדרה. כמו כן, עובדים רבים, בעיקר אלה המועסקים מול מחשבים, נוטים לשבת באופן בלתי מאוזן כאשר גבם העליון מכופף מעט קדימה. הבעיה בכאבי גב וצוואר היה כי לא אחת קיים קושי להוכיח שהכאבים קשורים במידה רבה לעבודה, ומקורם איננו בנסיבותיו הבריאותיות של העובד או עברו הרפואי (לדוגמא, שירות קרבי בצבא).
האם תאונת עבודה?
תאונת עבודה איננה חייבת להיות תאונה "קלאסית" הנגרמת בשל נפילה מסולם או החלקה במשרד. החוק מכיר גם בפגיעות בעבודה אשר נגרמו כתוצאה מתנאי העבודה. לדוגמא, אדם אשר היה חשוף לחומרים רעילים, ולקה בעקבות כך במחלת ריאות, יהיה זכאי להכרה כנפגע עבודה. דברים אלה יפים גם כאשר מדובר בהקלדה שגרמה לנזקים גופניים. עם זאת, חשוב לדעת כי הדרך לזכות בהכרה זו איננה פשוטה, וזאת משום שלא אחת קיימות מחלוקות הנוגעות לתנאי העבודה, אופי העבודה, היקף העבודה, המצב הרפואי הקודם, הנזק שנגרם, המחלה ממנה סובל העובד ועוד.
על מנת לזכות בהכרה באירוע כתאונת עבודה, יש להוכיח כי בין העבודה מול המחשב לבין הנטען קיים קשר סיבתי אשר נובע מתנאי העבודה. דהיינו, המחלה אשר גרמה לנזק נגרמה בשל העבודה מול המחשב. מומלץ אפוא לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי.
סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, קובע כי תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, רואים אותה כתאונת עבודה זולת אם הוכח אחרת. עם זאת, במידה והתאונה לא התרחשה בגין "גורמים חיצוניים הנראים לעין", האירוע לא נחשב כתאונת עבודה אם השפעת העבודה על האירוע הייתה פחות בהרבה מגורמי השפעה אחרים. במקרים בהם מדובר בתאונה אשר הינה תוצאה של גורמים חיצוניים שאינם נראים לעין, בית הדין לעבודה ממנה מומחה רפואי מטעמו אשר יחווה דעתו בעניין הקשר הסיבתי אשר בין הליקוי הרפואי לבין תנאי העבודה. ככל שהמומחה סבור כי קשר סיבתי התקיים במקרה המדובר, מוטל עליו לבחון את שיעור השפעת תנאי העבודה על הליקוי. הנטל להוכיח כי תנאי העבודה היו בעלי השפעה קטנה על האירוע מוטל על הביטוח הלאומי.
דוגמאות - עיתונאי וקלדנית
בשנת 2007 הכיר בית הדין לעבודה בעיתונאי אשר נפגע בעקבות כתיבה במקלדת ובעת כנפגע עבודה. במקרה זה, העובד טען כי הוא סובל מפגיעה בכפות ידיו ודלקות בגידים, וזאת בשל תנאי עבודתו. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה והצדדים "התגלגלו" לערכאות המשפטיות. בפסק הדין נכתב כי מדובר באדם אשר היה מועסק כעיתונאי בשורה של עיתונים ומגזינים במשך 35 שנים, ומרבית עבודתו כללה הקלדה במחשב וכתיבה בעיפרון ובעט. הביטוח הלאומי ניסה לטעון כי לא היה מדובר בעבודה רצופה והעובד היה זכאי להפסקות רבות במהלך היום. השופטת גליקסמן דחתה טענה זו בקובעה כי "גם אם היו הפסקות בהקלדה במהלך היום, הדבר אינו יכול לשנות את העובדה כי במשך פרקי זמן ממושכים ביצע המבוטח עבודות הקלדה אינטנסיביות אשר כללו תנועות חוזרות ונשנות".
במקרה אחר, המוסד לביטוח לאומי היה זה אשר קיבל את תביעתה של תושבת חיפה כבת 30 להכיר בה כנפגעת עבודה. המבוטחת דכאן עבדה בתור רפרנטית בבנק דרך חברת כוח אדם. לטענתה, במשך 7 שעות ביום היא "נאלצה" להקליד מול המחשב ובסופו של היום היא נותרה סובלת מאצבעות רדומות. פנייה לאורטופד העלתה כי האישה סובלת מפגיעה קשה ביד שמאל ופגיעה בינונית עד קשה ביד ימין. רופא תעסוקתי אשר בדק את האישה קבע כי האחרונה יכולה לעבוד אך כל אימת שלא יהיה מדובר בעבודה הדורשת מאמץ פיסי בידיים. בעקבות חוות דעתו של הרופא התעסוקתי, ובהתחשב באופי העבודה, פוטרה האישה ממשרתה. הביטוח הלאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה והאישה הופנתה לוועדה רפואית לקביעת נכות.
.png)
