בקשה לתשלום כופר בעקבות עבירות מס, שיקולי הוועדות

הכדורגל הישראלי כמרקחה. על פי פרסומים אחרונים, ייתכן כי השופט אלון יפת, מי שנחשב לבכיר השופטים בישראל ובעברו ניהול משחקים בינלאומיים, עלול להתמודד עם הליך פלילי בגין שורה של עבירות מס.

יש לכם שאלה?

פורום מעצר

פורום רישום פלילי

פורום כתב אישום

אתר Ynet מפרסם הבוקר כי יפת לא הגיע להסדר עם רשות המיסים במסגרת וועדת כופר שנערכה בעניינו. בשבוע שעבר, פורסמו גובה הקנסות אשר הוטלו על 13 שופטי כדורסל וכדורגל בגין חשדות בעבירות מסים. על פי הפרסום, תיקו של יפת הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה, וזאת לאחר שהאחרון לא הגיע להסדר מול וועדת הכופר. כעת, הפרקליטות תבחן האם יש מקום להגיש כנגד השופט הבינלאומי כתב אישום פלילי.

חשודים בעבירות מס יכולים לעיתים לפנות לדרך של סיום ההליכים הפליליים כנגדם על ידי הגשת בקשה לכופר. עם זאת, לאחרונה, רשות המיסים החלה לפרסם ביחד עם החלטות ועדת הכופר גם את שמות הנישומים, וזאת בניגוד לאנונימיות ממנה "נהנו" החשודים בעבר. חרף כך, חשודים רבים בוחרים עדיין לפנות לאופציה זו בתור חלופה להתמודדות עם כתב אישום והליכים פליליים.

ועדות הכופר פועלות מכוח הסעיפים הבאים – סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 25 לפקודת מס קנייה, סעיף 231א' לפקודת המכס וסעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.

וועדות הכופר ברשות המיסים עוסקות בנושאי מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מס קנייה, מע"מ ומכס. תפקידן של הוועדות הינו לבחון האם ניתן להטיל על החשוד כופר מס כחלופה להליך הפלילי ומהו הסכום אשר יהיה על האחרון לשלם. על פי רוב, העבירות אשר בגינן ניתן לפנות לוועדות הכופר הינן עבירות כגון העלמת הכנסות, חשבוניות פיקטיביות, ניהול כפול של פנקסי מס, ספרים כוזבים או הגשת דו"חות כוזבים לרשויות המס. דהיינו, עבירות אשר כוונת זדון מאחוריהן.

ההליכים המשפטיים הפליליים כנגד החשוד נפסקים במידה וועדת הכופר החליטה על תשלום הכופר וסכומו. עם זאת, חשוב להדגיש כי תשלום כופר איננו מאיין את תשלום המס האזרחי בגין עבירת המס, אלא מתווסף אפוא לתשלום החוב. ניתן להקטין את הכופר במספר דרכים. לדוגמא, ניתן להגיש בקשה חוזרת להקטנת הכופר במידה וקיימת מצוקה כספית. במקרים כגון דא, ככל שהבקשה אשר תוגש תהיה מנומקת יותר, וככל שהיא תזכה לתמיכה גדולה יותר של ראיות ומסמכים, כך יגבר הסיכוי כי וועדת הכופר תקבל אותה ותפחית את הסכום לתשלום. לעיתים, גם הבעת חרטה או הוכחה כי המחדל הוסר, יכולות להביא לצמצום תשלום הכופר. בממוצע, הכופר נקבע בשיעור של כ-20%-30% מהסכום אשר לא שולם.

וועדת הכופר עלולה לדחות את הבקשה בשל שורה של סיבות כגון – הנישום לא הסיר את המחדל (לא שולם החוב לרשות המיסים), העבירה המדוברת הייתה עבירה חמורה אשר לא ניתן "לנקותה" בתשלום כופר ללא הליך פלילי, עסקינן במעילות אשר היו קשורות בגורם ההרתעה בנוגע לתחום העיסוק של מבצע העבירה (לדוגמא, משרות אמון כגון רואי חשבון או עורכי דין), העבירה נמשכה על פני תקופה ארוכה, מבצע העבירה ביצע עבירות נוספות בתחום המס (במקביל לעבירה המדוברת או בעבר) ו/או גובה המס אשר הועלם היה גבוה באופן משמעותי.

פנייה לבקשת כופר, אימתי?

פנייה לבקשת כופר נעשית על פי רוב במספר מקרים. בדרך כלל מדובר בחשדות לעבירות מס מהותיות אשר מאחוריהן כוונת זדון כגון השמטת פרטים בדו"ח המס, השבת תשובה כוזבת על שאלה, מסירת נתונים כוזבים, קיום רשומות כוזבות וכדומה. כמו כן, לעיתים פונים להליך הכופר גם נישומים הבטוחים שהם נקיי כפיים, וזאת מתוך שיקולים עסקיים ורצון להימנע מניהול הליך פלילי (הגם שהנישום סבור כי הצדק עימו). לא אחת, תשלום כופר, גם כאשר הנישום בטוח שהוא צח כשלג, מאפשר הימנעות מהליכים פליליים מבלי להודות בעבירה.

אישור כופר

וועדות הכופר יכולות לאשר תשלום כופר במקרים רבים. במחצית הראשונה של שנת 2011, על פי דו"ח שהתפרסם בפברואר האחרון, התקבלו 32 החלטות על תשלום כופר בוועדות ברשות המיסים. להלן היבטים עיקריים בשיקוליהן של וועדות הכופר בבואן לקבל בקשה כאמור:

1. מצב האישי של מבצע העבירה – וועדות הכופר מתחשבות בנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה. לדוגמא, גילו, מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי וכדומה.
2. עבר פלילי – וועדות הכופר יטו לאשר כופר לאדם בעל עבר פלילי נקי, ובפרט בתחום המיסים.
3. היקף העבירה – כפי שצוין לעיל, ככל שהיקף העבירה גדול וחמור יותר, כך יתקשה ליבן של וועדות הכופר. מנגד, ככל שהיקף העבירה קטן יותר, כך גדלים בהתאמה הסיכויים לקבלת הבקשה.
4. תשלום החוב – ועדות הכופר מתחשבות בנישומים אשר שילמו את חובם, דהיינו הסירו את המחדל.
5. מידת מעורבות – לעיתים, עבירות מס נעשות על ידי שורה של גורמים בתוך החברה כאשר הנישום המרכזי היה בעל מעורבות נמוכה בביצוע העבירה בפועל. ככל שמעורבותו של המבקש בעבירה נמוכה יותר, כך יגדלו הסיכויים מבחינתו להחליף ההליך הפלילי בתשלום כופר.
6. חלוף זמן – במידה וחלף זמן רב מאז ביצוע העבירה, ייתכן וחלוף הזמן ישפיע לטובה על וועדת הכופר בבואה לקבוע החלטתה.
7. שיתוף פעולה – חשודים אשר שיתפו פעולה עם רשויות החקירה בתום לב, והקפידו למסור את מלוא הפרטים והמסמכים כאשר נתבקשו לכך, יוכלו לטעון זאת כשיקול לטובתם בפני וועדת הכופר.
8. תרומתו של מבצע העבירה – לעיתים, וועדות הכופר תתייחסנה גם לתרומתו של מבצע העבירה לציבור. לדוגמא, כאשר מדובר באדם בעל עבר התנדבותי או כאשר עסקינן באיש כוחות הביטחון. 
9. חוסר בראיות – במקרים בהם קיים חשש שהתיק הנוגע למבקש חסר ראיות חלוטות וברורות להרשעת האחרון במיוחס לו, ייתכן וועדת הכופר תקבע כי ניתן לסיים את ההליך גם במסגרת הגשת הבקשה לפניה. 
10. רווח אישי – ככל שהעבירות היו לשם הפקת רווח אישי, כך יפחתו סיכוייו של המבקש לזכות בסיום ההליך בהתאם לבקשת כופר. לעומת זאת, כאשר מדובר באדם אשר לא הפיק רווח אישי מהעבירה, ייתכן והדבר יעמוד לזכותו בעומדו מול הוועדה.