סעיף 144(ד)(2) לחוק העונשין קובע איסור על פרסום עידוד, שבח ואהדה למעשי טרור ו/או אלימות. סעיף זה מבקש למעשה להגן על הציבור מפני עבירות של מעשי טרור ואלימות ו/או עידוד למעשים כגון דא. המחוקק ראה בעבירות אלה מעשים חמורים אשר ההגנה על הציבור מהם מתבקשת חרף הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי. הלכה פסוקה היא כי יש לאסור על פרסומים של דברי הסתה "כל אימת שיובטח כי חופש הביטוי לא יפגע מעבר למידה הנחוצה".
יש לכם שאלה?
נאזם אבו סלים, ראש מסגד "שיאהב א-דין" בנצרת, הורשע על ידי בית המשפט השלום בעבירות של תמיכה בארגון טרור, הסתה לאלימות וטרור, וניצול מעמדו בתור ראש המסגד להעברת תכנים אלימים ומסיתים. כנגד אבו סלים הוגש כתב אישום בגין שורה של עבירות הסתה לטרור. נטען כי הנאשם עמד בראש ארגון אשר יזם והקים ואשר סימלו היה גלובוס ובתוכו כיפת הסלע תחת דגל המזוהה עם ארגון הטאליבן.
בכתב האישום נטען כי בשם התנועה הנ"ל הפיץ הנאשם כרוזים, גילויי דעת וחוברות בקרב אלפי מתפללים. המדינה טענה כי מדובר בחומר בו נפרשה משנתו האידיאולוגית של הנאשם אשר הוגדרה כ"זהה למשנה של אל קאעידה והג'יהאד האיסלמי". זאת ועוד, נטען כי הנאשם הקים אתר אינטרנט תחת השם "מוסלמים 48" ובו הפיץ את משנתו האלימה כלפי קהל המתפללים וגולשים נוספים ברחבי העולם.
המדינה טענה כי הנאשם עודד מעשי אלימות והזדהה עם ארגוני הטרור של אל קאעידה. הדברים לא נאמרו בחלל הריק. צוין כי כתוצאה מהדברים אשר נאמרו על ידי הנאשם לקבוצת מתפללים, התבצעו פעילות אלימות כגון רצח של יהודי, חטיפה ושוד של יהודים ונוצרים, אגירת כלי נשק במטרה לעשות בהם שימוש כנגד גורמים נוצריים ויהודים (וזאת בשל "פגיעה בדת האיסלאם").
בעניין זה, המדינה הפנתה למקרה הרצח של נהג המונית היהודי, יפים ויינשטיין. ויינשטיין נרצח בנובמבר 2009 על ידי קבוצה של ערבים מנצרת. אחד מהצעירים אשר הורשעו ברצח אמר בחקירתו במשטרה: "הדבר שהשפיע לי הכי חזק זה שאחמד וראלב עשו לי שטיפת מוח. כמו כן, בימי שישי הייתי הולך לתפילה ושומע את הדרשה של השיח נאזם במסגד שיהאב א דין. בדרשה, השיח' היה אומר שישנה מלחמה נגד האסלאם. זה השפיע עלי מאד, נהייתי קיצוני ושנאתי את הנוצרים. השיח נאזם דיבר בדרשה שלו על המוג'הדין ועל אל קאעידה ושהם צריכים להגיע לפה ולשחרר את המוסלמים. הוא היה מדבר על עיראק ואפגניסטן ועל האמריקאים וכל זה השפיע עלי".
הכחיש את הטענות
הנאשם הכחיש את הטענות כנגדו מכל וכל. לדבריו, הוא לא ייסד אף תנועה ולא הקים אתר אינטרנט אשר הופצו בו תכנים כלשהם. עם זאת, אבו סלים הודה בקיום ופרסום מרבית התכנים אשר הוצגו בכתב האישום. לדבריו, לא היה מדובר ב"דברי הסתה" אלא בציטוטים טהורים מהקוראן, קטעי ספרות, שירים, ידיעות חדשותיות וכדומה. הנאשם ניסה לטעון כי שירות הביטחון הכללי ביקש "לתפור לו תיק".
בית המשפט בחן את הראיות והעדויות אשר הוצגו בפניו וקבע כי יש להרשיע את הנאשם חרף הכחשותיו. נקבע כי הוכח שנאשם עמד בראש ארגון אשר מנה כ-100 פעילים ואשר דגל באידיאולוגיה אלימה היונקת ממשנתו של אל-קאעידה. כמו כן, צוין כי במסגרת הפרסומים ברשת האינטרנט ביקש הנאשם להרחיב את קהל מאמיניו.
.JPG)
