שמונה חודשים לאחר שבית המשפט העליון קיבל את ערעורה של העיתונאית אילנה דיין, בפרשת הכתבה אודות סרן ר', הנשיא, אשר גרוניס, אישר דיון נוסף בתיק. הדיון הנוסף ייערך בפני הרכב מיוחד בן תשעה שופטים. במסגרת העתירה לקיום דיון נוסף, נטען כי פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט העליון בהליך הערעור "שינה סדרי עולם מבחינת דיני לשון הרע" והעניק "עדיפות מוחלטת לחופש העיתונות מול זכותו של הפרט לשם טוב". כמו כן, העותר הוסיף כי כאשר עיתונאי מפרסם דברים קשים אודות אזרח, אשר מתבררים לאחר מכן כבלתי נכונים, הוא איננו יכול להיתלות בטענה החדשה של "אמת בשעתה". דהיינו, שבשעת פרסום הכתבה הדברים היו ידועים לו כאמת.
יש לכם שאלה?
כפי שצוין לעיל, בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של דיין בפרשה לאחר שהשופט נועם סולברג קיבל את התביעה (בעודו מכהן בבית המשפט המחוזי). מדובר בפרשה הנוגעת לכתבה אשר התפרסמה בתוכנית התחקירים "עובדה". הכתבה עסקה בהתנהלות חיילים תחת פיקודו של סרן ר' ברצועת עזה. למעשה, דיין טענה כי נפלו כשלים משמעותיים בהתנהלות החיילים אשר הגיעו לשיא כאשר האחרונים הרגו ילדה פלשתינאית וסרן ר' הגיע לגופתה וביצע בה ווידוא הריגה מטווח קצר.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את התביעה ופסק לטובתו של סרן ר' פיצויים בסך 300,000 שקלים. שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין. סרן ר' ערער על סכום הפיצויים ואילו דיין וחברת התקשורת "טלעד" ערערו על חיובם מלכתחילה. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של סרן ר' וקיבל את ערעורם של דיין (באופן מלא) ו"טלעד" (באופן חלקי). בסופו של היום, "טלעד" חויבה בפיצויים בסך 100,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע במסגרת הקדימונים לכתבה.
אמת לשעתה, האם תישמר ההלכה?
השופטים ריבלין ועמית קבעו בפסק הדין כי דיין הייתה יכולה להיתלות בהגנת אמת בפרסום וזאת משום שבזמן שידור התוכנית, הכתבה הושתתה על עובדות שהיו "אמת לשעתן". דהיינו, נטען כי היות והעיתונאית הבכירה הסתמכה בכתבתה על "מקורות רציניים ומהימניים", ונקטה באמצעים סבירים על מנת לאמת את העובדות, לא היה מקום לייחס לה הוצאת דיבה כלפי הקצין הקרבי. השופטים קבעו כי הכתבה הייתה "מידתית, הוגנת וסבירה" ביחס לעובדות שהיו ידועות לדיין בעת הפרסום.
במשך זמן רב, הפרשה התגלגלה בבתי המשפט. לאחר מותה של הילדה הפלשתינאית, הוגש כנגד סרן ר' כתב אישום בגין התקרית. סרן ר' זוכה לחלוטין בכתב האישום מכל האשמות אשר יוחסו לו (וזאת - פה אחד). בעקבות שידור הכתבה בתוכנית "עובדה", דוברת צה"ל בזמנו, רות ירון, האשימה את העיתונאית הבכירה בכך שהיא "בישלה את הקלטת ואת הדברים אשר נאמרו בה". כעבור מספר חודשים מאז שידור הכתבה, סרן ר' הגיש את תביעתו כנגד דיין.
בכתב התביעה נטען כי הכתבה "חרצה את הדין מבחינת התובע", פגעה בשמו הטוב, והייתה "שקרית ורשלנית". דיין טענה כי הכתבה לא הייתה אלא "מלאכה עיתונאית ראויה לשמה". ההגנה הגדירה את עבודת צוות התוכנית כ"מסמך הוגן ומאוזן ביותר בפרשה סבוכה מאין כמוה". כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, אך ערעורה של דיין התקבל לאחר מכן בבית המשפט העליון. כעת, מעניין יהיה לראות כיצד יבחן את הסוגיה צוות מורחב של שופטי העליון.
