בחינת התנהגות הבנק בדבר המשך חובתו להעניק אשראי

בש"א (הרצליה) 1719/04 סקאיליפט בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-של 2005 (3), 3471.
עובדות:

המבקשות הינן חברות פרטיות בבעלות אדם אחד. מבקשת מספר אחת ניהלה אצל המשיב חשבון בעל מסגרת אשראי מאושרת. מבקשת מספר שתיים ניהלה חשבון ללא מסגרת אשראי מאושרת.

המבקשות טוענות כי הבנק בפועל כיבד את כל השיקים שלהם אף כאשר משיבה אחת חרגה ממסגרת האשראי המאושרת ולמרות העדרה של מסגרת מאושרת בחשבונה של משיבה שתיים.

לטענתם, התנהגות הבנק יצרה מצג של דפוס התנהגות קבוע ושבעצם נוצר הסכם מכח התנהגות שהבנק יכבד שיקים חורגים. לאחר זמן מה, הודיע מנהל הבנק בעל-פה למבקשות כי על מבקשת מספר אחת לעמוד במסגרת האשראי הקבועה לה. כמה ימים לאחר מכן סירב הבנק לכבד שיקים שמשכו המבקשות ובעקבות זאת נשלחה להם "הודעה על החלת הגבלות".

המבקשות טוענות כי היה להם יסוד סביר להניח כי השיקים יכובדו עקב התנהגות העבר של הבנק. כמו כן, במידה ובית המשפט יחליט כי לא היה עליהם להסתמך על התנהגות זו, היה על הבנק ליתן ארכה סבירה על מנת להתארגן לקראת המצב החדש ולא לדרוש שינוי מיידי.

הבנק מצידו לא מכחיש כי מדי פעם איפשר למבקשות לחרוג ממסגרת האשראי וכיבד שיקים, אולם, זה היה על בסיס נקודתי. הבנק טען כי אף אפשר חריגה במקרים יוצאי דופן, אין בכך כדי ליצור חובה המוטלת על הבנק לעשות גם כן בעתיד.

בבית המשפט נקבע כי אין חולק כי לא היתה יתרה מספקת בחשבון. לכן נשאלת השאלה, האם נסיבות אלו עונות על הגדרת סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי? כלומר, האם היה למבקשות יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים נשוא הערעור מכח הסכם עם הבנק? צריך שיהיה הסכם בין הבנק והלקוח, אך אין חובה כי הוא יהי בכתב, וכן אפשר להעסיקו מהתנהגות הצדדים.

בדרך כלל, כיבוד שיקים בעבר בחריגה מן המסגרת אינו מצביע על חובה עתידית של הבנק. עם זאת, ישנה מקרים בהם בית המשפט קבע כי כאשר בנק מכבד חריגה באופן שיטתי ולאורך זמן ממשוך אזי נוצר הסכם דרך התנהגות אשר מחייב גם אישור עתידי.

מה שמבדיל בין המקרים הינו " קיומו של דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק והלקוח, להבדיל מהתנהגויות אקראיות שאין בהם כל קשר". נקבע כי המבקשות הוכיחו טענתן בדבר התנהגות נמשכת אשר יש בה להעיד על הסכם מחייב.
לעניין חובת האורכה:

לדעת השופט זכאי הלקוח לדרוש כיבוד משיכות כל עוד לא הודיע הבנק על ביטול הסכמתו או לא נקט בכל פעולה המראה ללקוח שאין הבנק רוצה בהמשכו של ההסכם. הודעת הבנק ללקוח חייבת להיעשות בצורה סבירה והוגנת תוך מתן זמן סביר ללקוח. אורכה סבירה תלויה בנסיבות העניין. במהלך תקופת האורכה ועד תומו, נמשכת חובתו של הבנק לכבד שיקים בחריגה.